ערב יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== סדרי ה[[תפילה]] ביום זה == | == סדרי ה[[תפילה]] ביום זה == | ||
מנהג ה[[אשכנזים]] שבערב [[יום הכיפורים]] מקצרים ב[[סליחות]] {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב)}}, אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם [[עלות השחר]] {{מקור|(שם)}}, וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט {{מקור|(ביאור הגר"א שם)}}. | מנהג ה[[אשכנזים]] שבערב [[יום הכיפורים]] מקצרים ב[[סליחות]] {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב)}}. ואומרים [[וידוי]] רק פעם אחת, בניגוד לשאר [[עשרת ימי תשובה|ימי התשובה]] (- מצום גדליה עד ח' תשרי) שבהם אומרים שלוש פעמים וידוי, משום שאומרים עוד פעמים וידוי בהמשך היום (בתפילת [[מנחה]]) ובלילה שאחריו, וכן מפני שערב יום הכיפורים הוא ג"כ יו"ט {{מקור|(רמ"א או"ח סי' תרב ומ"ב שם ס"ק ז)}}. | ||
אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם [[עלות השחר]] {{מקור|(שם)}}, וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט {{מקור|(ביאור הגר"א שם)}}. | |||
'''בתפילת [[שחרית]]''' ישנם מספר שנויים בתפילה: | '''בתפילת [[שחרית]]''' ישנם מספר שנויים בתפילה: | ||
* אין אומרים "[[מזמור לתודה]]" [[בפסוקי | * אין אומרים "[[מזמור לתודה]]" [[בפסוקי דזמרא]] {{מקור|(רמ"א הנ"ל)}}, מאחר וביום זה לא היו מקריבים [[קורבן תודה|תודה]], מפני שאין זמן לגמור את אכילתה לפני הצום {{מקור|(ביאור הגר"א שם, ומ"ב שם ס"ק ד)}}. | ||
* ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות {{מקור|(שער הציון שם אות יב)}}. | * ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות {{מקור|(שער הציון שם אות יב)}}. | ||
* אין אומרים [[תחנון]] {{מקור|(רמ"א סי' קלא סע' א)}}. | * אין אומרים [[תחנון]] {{מקור|(רמ"א סי' קלא סע' א)}}. | ||
* אין אומרים: "למנצח מזמור לדוד יענך ה' היום צרה" {{מקור|(שם, וכן רמ"א סי' רד הנ"ל)}} מפני שאינו יום צרה {{מקור|(ביאור הגר"א שם, מ"ב שם ס"ק ד)}}. | |||
את תפילת | מקדימים את [[תפילת מנחה]], כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת<ref>ר' להלן.</ref> ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש. | ||
'''בתפילת מנחה''', לאחר גמר תפילת העמידה וקודם "[[אלוקי נצור]]" {{מקור|(רמ"א או"ח ר"ס תרז, ומ"ב שם ס"ק ב)}}, מוסיפים את ה[[וידוי]] הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים ("על [[חטא]]" וכו'), שמא יארע לו דבר תקלה בסעודתו {{מקור|(גמרא)}}. | |||
בתפילת מנחה, | כמו כן, אין אומרים בתפילת מנחה (לאחר [[חזרת הש"ץ]]) "[[אבינו מלכנו]]" {{מקור|(מ"א סי' תרד ס"ק ב, מ"ב שם ס"ק ה), כמו שאין אומרים "אבינו מלכנו" במנחה של [[ערב שבת]] (מ"ב סי' תרב ס"ק ג)}}. | ||
== אכילה == | == אכילה == | ||
גרסה מ־00:31, 12 באפריל 2009
|
|
יום ט' בתשרי נקרא ערב יום הכיפורים, יש בו כמה הלכות מיוחדות, ולעניינים מסויימים דינו כיום טוב.
סדרי התפילה ביום זה
מנהג האשכנזים שבערב יום הכיפורים מקצרים בסליחות (רמ"א או"ח סי' תרד סע' ב). ואומרים וידוי רק פעם אחת, בניגוד לשאר ימי התשובה (- מצום גדליה עד ח' תשרי) שבהם אומרים שלוש פעמים וידוי, משום שאומרים עוד פעמים וידוי בהמשך היום (בתפילת מנחה) ובלילה שאחריו, וכן מפני שערב יום הכיפורים הוא ג"כ יו"ט (רמ"א או"ח סי' תרב ומ"ב שם ס"ק ז).
אולם יש שנהגו להרבות בסליחות קודם עלות השחר (שם), וזאת משום שלדעתם הלילה איננו יו"ט (ביאור הגר"א שם).
בתפילת שחרית ישנם מספר שנויים בתפילה:
- אין אומרים "מזמור לתודה" בפסוקי דזמרא (רמ"א הנ"ל), מאחר וביום זה לא היו מקריבים תודה, מפני שאין זמן לגמור את אכילתה לפני הצום (ביאור הגר"א שם, ומ"ב שם ס"ק ד).
- ומאותו הטעם, לא יאמר קורבנות (שער הציון שם אות יב).
- אין אומרים תחנון (רמ"א סי' קלא סע' א).
- אין אומרים: "למנצח מזמור לדוד יענך ה' היום צרה" (שם, וכן רמ"א סי' רד הנ"ל) מפני שאינו יום צרה (ביאור הגר"א שם, מ"ב שם ס"ק ד).
מקדימים את תפילת מנחה, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת[1] ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש.
בתפילת מנחה, לאחר גמר תפילת העמידה וקודם "אלוקי נצור" (רמ"א או"ח ר"ס תרז, ומ"ב שם ס"ק ב), מוסיפים את הוידוי הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים ("על חטא" וכו'), שמא יארע לו דבר תקלה בסעודתו (גמרא).
כמו כן, אין אומרים בתפילת מנחה (לאחר חזרת הש"ץ) "אבינו מלכנו" (מ"א סי' תרד ס"ק ב, מ"ב שם ס"ק ה), כמו שאין אומרים "אבינו מלכנו" במנחה של [[ערב שבת]] (מ"ב סי' תרב ס"ק ג).
אכילה
מצווה לאכול בערב יום הכיפורים, וכל האוכל בתשיעי, כאילו התענה בתשיעי ובעשירי. מקור דין זה מכך שכתוב בתורה "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" (ויקרא כ"ג) - וכי בתשעה מתענים? והלא בעשרה מתענים? אלא לומר לך שכל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח:).
דנו הפוסקים האם מצוות האכילה היא כדי שיוכל לצום בקלות, או מצווה בפני עצמה. נפקא מינא תהיה לעניין חולה שאינו יכול לצום, האם יש לו מצווה לאכול בתשיעי בכל זאת.
אחר הצהרים אוכלים סעודה מפסקת אחרי תפילת מנחה.
מנהגים נוספים
נהגו לטבול ביום זה.
אכילה בו
מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
דברים שלא אוכלים
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.
כפרות
רבים נוהגים לערוך את מנהג "כפרות" בערב יום כיפור דווקא. במנהג זה מביעים את השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. נהוג לקחת ל"כפרות" תרנגול. יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים. כמו כן ניתן להשתמש בכסף למטרת כפרות, ואחרי השימוש בו נותנים אותו לצדקה. גם אלה העורכים כפרות בתרנגול, רגילים היו לתורמו, או את תמורתו, לאנשים נצרכים.
היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן הראשונים, יש במנהג כפרות משום "דרכי האמורי". השולחן ערוך כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.
טבילה
נוהגים לטבול במקוה בערב יום הכיפורים. טוב לטבול לפני תפילת המנחה, כדי שהוידוי שאומרים בתפילת המנחה יהיה לאחר הטבילה.
סעודה מפסקת
- ערך מורחב - סעודה מפסקת
אוכלים את הסעודה המפסקת, שכשמה כן היא: מפסיקה וחוצצת בין הזמן המותר באכילה לזמן תחילת הצום. יש לסיים את הסעודה המפסקת זמן מה לפני שקיעת החמה, כי צריך להוסיף מן החול על הקודש, כלומר, שיש מצות עשה להתחיל את התענית מבעוד יום.
- ↑ ר' להלן.