אבינו מלכנו

תפילת אבינו מלכנו, היא תחינה הנאמרת בתעניות ובעשרת ימי תשובה. כל משפט בתפילה פותח במילים "אבינו מלכנו", ולאחר מכן באה הבקשה, ומכאן שם התפילה.

הלכות התפילה[עריכה]

התפילה נאמרת לאחר חזרת הש"ץ, ובזמן אמירתה ארון הקודש פתוח. בנוסח אשכנז אומרים אותה לפני נפילת אפיים, ובשאר הנוסחים אחריה.

יש שני הבדלים בין התפילה בעשרת ימי תשובה לבין התפילה בתעניות: א. בתעניות אומרים: "ברך עלינו שנה טובה", ובעשי"ת: "חדש עלינו שנה טובה". ב. בתעניות יש חמש תחינות הפותחות במילים "זכרנו ל..." (זכרנו לחיים טובים, לגאולה ולישועה, לפרנסה ולכלכלה, לזכויות, לסליחה ולמחילה), ובעשי"ת אומרים "כתבנו בספר..." . בתפילת נעילה ביום כיפור, בה מחליפים כל מקום בו כתוב "כתוֹב" במילה "חתוֹם", משנים ל"חתמנו בספר.."

התפילה בימים נוראים[עריכה]

"אבינו מלכנו" בראש השנה[עריכה]

בראש השנה נוהגים לומר אבינו מלכנו פעמיים בכל אחד משני הימים - בסוף תפילת שחרית, ובסוף תפילת מנחה. כאשר חל היום הראשון בשבת לא אומרים בו "אבינו מלכנו" כלל, וגם אם מתפללים מנחה מיד לאחר מוסף, לא אומרים "אבינו מלכנו" במנחה.

יש מספר תחינות שנוהגים לא לאמרן בראש השנה, כיון שהן עוסקות בחטאים (כמו: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך; "אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה" וכד').

"אבינו מלכנו" ביום הכיפורים[עריכה]

ביום הכיפורים נוהגים לומר את תפילת "אבינו מלכנו" בכל אחת מהתפילות - בערבית לאחר תפילת עמידה, ובשאר התפילות אחרי חזרת הש"ץ.

כשחל יוה"כ בשבת, לא אומרים "אבינו מלכנו" בארבע התפילות הראשונות, וגם במנחה לעתים מדלגים על התפילה, כאשר רואים שעלולים לא להספיק לסיים את חזרת הש"ץ של תפילת נעילה קודם השקיעה, מה שיגרום שלא יוכלו לומר ברכת כהנים - הנאמרת רק ביום.

"אבינו מלכנו" בתפילת נעילה אומרים גם אם יום כיפור חל בשבת, ונוהגים שהש"ץ מקריא כל משפט והקהל חוזר אחריו. לאחר "אבינו מלכנו" אומר הש"ץ קדיש, ולאחר מכן אומרים את פסוקי הייחוד, ותוקעים בשופר, כדי לסמן את סיום הצום.