יום ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה והוספות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יום ירושלים''' חל בכ"ח באייר, ובו מציינים ע"פ החלטת הכנסת והרבנות הראשית את יום שחרור ירושלים כחג. | |||
בתאריך | בשנת ה'תשכ"ז, בתאריך כ"ו אייר - ב' סיון התרחשה מלחמת ששת הימים. במהלכה, בכ"ח אייר, כבשו הצנחנים את [[ירושלים]] העתיקה ואיחדו בכך את העיר ירושלים, והניפו את דגל ישראל על [[הר הבית]]. בין הראשונים שהגיעו ל[[הר הבית]] לאחר שחרורו היה הרב הצבאי הראשי, [[הרב שלמה גורן]] זצ"ל, שאמר שם את [[ברכת שהחיינו]], [[אל מלא רחמים]] ו[[הלל]] בברכה, מלווה בתקיעת [[שופר]]. | ||
ע"פ | בח' בטבת תשכ"ח תיקנה מועצת הרבנות הראשית את יום כ"ח באייר כיום הודיה לקב"ה על הניסים שקרו באותו יום ועל שחרורה של ירושלים. ע"פ התקנה, ישנם ביום ירושלים הוספות מיוחדות בתפילות ואומרים [[הלל]] כמו ב[[יום העצמאות]], ואין אומרים בו "[[תחנון]]". | ||
יום ירושלים אינו זוכה לחגיגות בתפוצה רבה בקרב הציבור הישראלי כפי שזוכה יום העצמאות. לעומת זאת בקרב הציבור הדתי לאומי נחגג היום בחגיגיות רבה - בלילה ישנה עצרת מרכזית מסורתית ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם נואמים רבנים חשובים ואישי ציבור ויש הרקדה. ביום ישנו "ריקודגלים" - הרקדה בירושלים שמסתיימת בכותל. | יום ירושלים אינו זוכה לחגיגות בתפוצה רבה בקרב הציבור הישראלי כפי שזוכה יום העצמאות. לעומת זאת בקרב הציבור הדתי לאומי נחגג היום בחגיגיות רבה - בלילה ישנה עצרת מרכזית מסורתית ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם נואמים רבנים חשובים ואישי ציבור ויש הרקדה. ביום ישנו "ריקודגלים" - הרקדה בירושלים שמסתיימת בכותל. | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
{{ביהמד|נושא=שיעורים ליום ירושלים|מספר=89}} | |||
[[קטגוריה: חגים ומועדים]]. | [[קטגוריה: חגים ומועדים]]. | ||
גרסה מ־18:16, 20 במאי 2009
|
|
יום ירושלים חל בכ"ח באייר, ובו מציינים ע"פ החלטת הכנסת והרבנות הראשית את יום שחרור ירושלים כחג.
בשנת ה'תשכ"ז, בתאריך כ"ו אייר - ב' סיון התרחשה מלחמת ששת הימים. במהלכה, בכ"ח אייר, כבשו הצנחנים את ירושלים העתיקה ואיחדו בכך את העיר ירושלים, והניפו את דגל ישראל על הר הבית. בין הראשונים שהגיעו להר הבית לאחר שחרורו היה הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן זצ"ל, שאמר שם את ברכת שהחיינו, אל מלא רחמים והלל בברכה, מלווה בתקיעת שופר.
בח' בטבת תשכ"ח תיקנה מועצת הרבנות הראשית את יום כ"ח באייר כיום הודיה לקב"ה על הניסים שקרו באותו יום ועל שחרורה של ירושלים. ע"פ התקנה, ישנם ביום ירושלים הוספות מיוחדות בתפילות ואומרים הלל כמו ביום העצמאות, ואין אומרים בו "תחנון".
יום ירושלים אינו זוכה לחגיגות בתפוצה רבה בקרב הציבור הישראלי כפי שזוכה יום העצמאות. לעומת זאת בקרב הציבור הדתי לאומי נחגג היום בחגיגיות רבה - בלילה ישנה עצרת מרכזית מסורתית בישיבת מרכז הרב, שם נואמים רבנים חשובים ואישי ציבור ויש הרקדה. ביום ישנו "ריקודגלים" - הרקדה בירושלים שמסתיימת בכותל.