בית הכנסת האיטלקי בונציה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
קיומם של מוטיבים בבית הכנסת, הדומים למוטיבים של בתי כנסת אחרים בגטו, "מקשרים את בני הקבוצה הונוניציאנית כולה לטיפוס מקומי אחד". <ref>עמ' 16 לספרו</ref> | קיומם של מוטיבים בבית הכנסת, הדומים למוטיבים של בתי כנסת אחרים בגטו, "מקשרים את בני הקבוצה הונוניציאנית כולה לטיפוס מקומי אחד". <ref>עמ' 16 לספרו</ref> | ||
==אמירת לכה דודי== | |||
אמירת הפיוט [[לכה דודי]] ולאחריו מזמורי ה[[תהילים]] צ"ב צ"ג, נכלל במחזור בני רומא - נוסח איטליאנו - רק במאה ה-16 <ref>מבוא למחזור בני רומא מאת שמואל דוד לוצאטו - בצרוף ביאורים וסקירה על המנהג מאת דניאח גולדשמידט הוצאת דביר תל אביב תשכ"ו בעמוד 88</ref>. בונציה, כנראה מאוחר יותר. | |||
זאת למרות שהפיוט לכה דודי הודפס לראשונה בונציה לראשונה בגרסתו של אלקבץ בסידור ב[[נוסח הספרדים|מנהג ספרד]] בשנת [[ה'שמ"ד]] ([[1584]]). הם המשיכו לדבוק בנוסח הקדום שלהם, שלא כלל גם את פרקי התהילים שאנו נוהגים לומר בקבלת שבת. <ref>מקור:אגב, במחזור בני רומא משנת 1484 | |||
http://jnul.huji.ac.il/dl/books/djvu/1993278/index.djvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom=page</ref>. | |||
==תמונות מבית הכנסת== | ==תמונות מבית הכנסת== | ||
גרסה מ־08:58, 3 ביוני 2009
|
|
בית הכנסת האיטלקי בונציה נמצא בכיכר המרכזית של הגטו היהודי בוונציה או בשמה המקורי: "חצר" הגטו היהודי החדש (Campo di Ghetto Nuovo). בית הכנסת נמצא בקומות העליונות של בניין בכיכר. המבנה ניתן לאיתור לצופה מבחוץ, עקב היותו בעל חמישה חלונות מאורכים, לפי גירסת יהודי הגטו כסמל חמשה חומשי תורה, כמו בעוד בתי כנסת בגטו [1]. כמו כן נראית מעל הגג כיפה, מעל הבימה של בית הכנסת, בצורת מטריה שנבנה מחדש אחרי שעלתה באש [2]. בשונה משאר בתי הכנסת בגטו, הכניסה לבית הכנסת היא משותפת לדירות המגורים בבית. השיפוצים במבנה טרם הושלמו ולכן אינו פתוח לביקורי הקהל. ניתן לקיים בו חופה וקידושין [3] .
חשיבותו של בית הכנסת הוא בכך שבו התפלל הרב ליאון דה מודנה[4]
בית הכנסת הוקם בשנת 1575 ונחשב ל"צעיר" בתי הכנסת בגטו. התפילה בו הייתה בנוסח האיטלקי )Rito Italiano). הוא נשמר במבנהו המקורי מאז, חוץ ממבנה שער מקורה הנישא על ידי עמודים - הפורטיקו - המצוי במבואה בבניין ועליו המרפסת החיצונית שהוקמה בקומה השנייה.
לפי ספרה של Francesca Brandes (ראו מטה), מתחת לחלונות המאורכים, נראים חלונות קטנים, 2-3 במספר מתוך 5, שהיו שריד מבית כנסת קודם שהיה במקום.
המבנה הפנימי
כמו שאר בתי הכנסת האיטלקים: הבימה וארון הקודש בצדדים הצרים של האולם המלבני - כמעט ריבועי - של בית הכנסת. הכניסה והספסלים מצויים בצדדים הרחבים של האולם. הכניסה לאולם היא במרכז הצד הרחב מול חזית הבנין. עזרת הנשים היא מעל הכניסה ונבנתה רק בשנת 1700. התקרה מקושטת בעיטורים מלבניים ומעוגלים.
תאור בית הכנסת
יעקב פינקרפלד בספרו מספר על בית הכנסת:
- גודל האולם 10 מטר על 9.5 מטר (או 9.3 מטר - לפי מדידה אחרת).
- שטח ההיכל מוגבל במעקה עץ סגור.
- הארון נעשה בתקופות שונות ואינו בעל מבנה אחיד.
- הבימה בולטת כלפי חוץ, מחופה בכיפה (הנראית כלפי חוץ). היא מובדלת מן האולם בארבע עמודים. בין שני המרכזיים מוצבת התיבה, המיועדת לקריאה בתורה.
קיומם של מוטיבים בבית הכנסת, הדומים למוטיבים של בתי כנסת אחרים בגטו, "מקשרים את בני הקבוצה הונוניציאנית כולה לטיפוס מקומי אחד". [5]
אמירת לכה דודי
אמירת הפיוט לכה דודי ולאחריו מזמורי התהילים צ"ב צ"ג, נכלל במחזור בני רומא - נוסח איטליאנו - רק במאה ה-16 [6]. בונציה, כנראה מאוחר יותר.
זאת למרות שהפיוט לכה דודי הודפס לראשונה בונציה לראשונה בגרסתו של אלקבץ בסידור במנהג ספרד בשנת ה'שמ"ד (1584). הם המשיכו לדבוק בנוסח הקדום שלהם, שלא כלל גם את פרקי התהילים שאנו נוהגים לומר בקבלת שבת. [7].
תמונות מבית הכנסת
מספרו של יעקב פינקרפלד הי"ד שנעשו לפני מלחמת עולם השנייה
הערה: בהגדלה התמונות יותר ברורות
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
חזית בית הכנסת
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
ארון הקודש
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
הבמה
לקריאה נוספת
- יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה מתקופת הרנסאנס עד ימינו, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ד.
המדריך המפורט על יהודי ונציה
- Francesca Brandes, Venice and Environs Jewush Itineraries , Marsilio Regione del Veneto, 1997.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דוד קאסוטו כתב כי "חמשת החלונות הגדולים מהווים מאפיין חשוב, דומה לחמשת החלונות של הפיאנו-נובילה של מגורי האצולה הווניציאנית (לא בהכרח סותר את הדעה הקודמת) המקור: דוד קאסוטו, בתי-הכנסת באיטליה בתקופת הבארוק (בתוך) יעקב אשל, אהוד נצר, דוד עמית ודוד קאסוטו - העורכים , ועשו לי מקדש - בתי-כנסת מימי קדם ועד ימינו. הוצאת : רשות המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, 2004
- ↑ שתי הקומות הראשונות היו למגורים ןהיום חנויות ובית מלון
- ↑ לפי אתר זה - אך יכולים להכנס בו רק 25 משתתפים
- ↑ בספרו המפורסם קורות דיני ישראל ( Historia dei Riti Ebraici Paris 1887, Paris) שנכתב לבקשת אציל אנגלי בשביל המלך ג'יימס הראשון, ותורגם לאנגלית ע"י Chilmead (לונדון 1650) ועי' Ockley (שם 1707, 1753), ובלשון עברית בשם "שולחן ערוך" ע"י שלמה ראבין עם הערות מאת יעלינעק (ווינה 1861). הוא מתאר את מנהגי בית הכנסת היהודי
- ↑ עמ' 16 לספרו
- ↑ מבוא למחזור בני רומא מאת שמואל דוד לוצאטו - בצרוף ביאורים וסקירה על המנהג מאת דניאח גולדשמידט הוצאת דביר תל אביב תשכ"ו בעמוד 88
- ↑ מקור:אגב, במחזור בני רומא משנת 1484 http://jnul.huji.ac.il/dl/books/djvu/1993278/index.djvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom=page