אי אפשר לצמצם: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
לא ייתכן במציאות ששני דברים יהיו שווים במידתם לגמרי, או שיבואו שניהם בדיוק באותו זמן. ויש מפרשים, שאין אפשרות לברר ולהבחין בדבר, אבל במציאות יתכן שיהיו שני דברים שווים לגמרי במידתם או בזמן בואם. | לא ייתכן במציאות ששני דברים יהיו שווים במידתם לגמרי, או שיבואו שניהם בדיוק באותו זמן. ויש מפרשים, שאין אפשרות לברר ולהבחין בדבר, אבל במציאות יתכן שיהיו שני דברים שווים לגמרי במידתם או בזמן בואם. | ||
דיוק מוחלט לא ייתכן. {{מקור| | דיוק מוחלט לא ייתכן. {{מקור|הסוגיא בבכורות יז. במשנה, בסוגיא זו האריכו תוס' בכורות יז: ד"ה אפשר לצמצם|כן}}. | ||
'''בדיני''' כל המידות: זמן (כגון לידת שני בכורות יחד), מרחק (גט קרוב לה קרוב לו), אורך (פרוץ כעומד בדפנות), נפח (בשיעורי אכילה) ומשקל (בשיעורי סמני הקטורת). | '''בדיני''' כל המידות: זמן (כגון לידת שני בכורות יחד), מרחק (גט קרוב לה קרוב לו), אורך (פרוץ כעומד בדפנות), נפח (בשיעורי אכילה) ומשקל (בשיעורי סמני הקטורת). | ||
חולק על דין זה רבי יוסי הגלילי, שסובר שאפשר לצמצם, ולדבריו כן יתכן שיצאו שניהם באותו הרגע ממש, ושניהם בכורות וניתנים לכהן {{מקור| | חולק על דין זה רבי יוסי הגלילי, שסובר שאפשר לצמצם, ולדבריו כן יתכן שיצאו שניהם באותו הרגע ממש, ושניהם בכורות וניתנים לכהן {{מקור|בכורות יז. במשנה|כן}}<ref>את ההלכה בזה ביארנו לקמן ב[[אי אפשר לצמצם#בידי_מי|סעיף "בידי מי" ד"ה להלכה]].</ref>. | ||
==דוגמאות== | ==דוגמאות== | ||
*רחל (כבשה) שבלידה הראשונה שלה ילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהם כאחת, לא ייתכן שיצאו שניהם באותו הרגע ממש, אלא אחד יצא קודם; ולכן רק אחד מהם בכור וניתן לכהן, והשני נשאר בידי הישראל. {{מקור| | *רחל (כבשה) שבלידה הראשונה שלה ילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהם כאחת, לא ייתכן שיצאו שניהם באותו הרגע ממש, אלא אחד יצא קודם; ולכן רק אחד מהם בכור וניתן לכהן, והשני נשאר בידי הישראל. {{מקור|בכורות יז. במשנה|כן}}. לדעת מאן דאמר שאפשר לצמצם, שניהם בכורים וניתנים לכהן. | ||
*חלל שנמצא באמצען של שתי עיירות, יש אומרים ששתי העיירות מביאות שתי עגלות (ראה [[עגלה ערופה]]), ויש אומרים: "אי אפשר לצמצם", ולכן יביאו עגלה אחת בשותפות, וייתנו: "אם אתם קרובים ממנו - חלקנו מחול לכם, ואם אנחנו קרובים מכם - חלקכם יהא שלנו" | *חלל שנמצא באמצען של שתי עיירות, יש אומרים ששתי העיירות מביאות שתי עגלות (ראה [[עגלה ערופה]]), ויש אומרים: "אי אפשר לצמצם", ולכן יביאו עגלה אחת בשותפות, וייתנו: "אם אתם קרובים ממנו - חלקנו מחול לכם, ואם אנחנו קרובים מכם - חלקכם יהא שלנו" | ||
==בידי מי== | ==בידי מי== | ||
'''הצמצומים''' נחלקים לשני סוגים: צמצום בידי אדם, כגון מרחק בין עיירות, וצמצום בידי שמיים, כגון לידת שני בכורות כאחת {{מקור| | '''הצמצומים''' נחלקים לשני סוגים: צמצום בידי אדם, כגון מרחק בין עיירות, וצמצום בידי שמיים, כגון לידת שני בכורות כאחת {{מקור|בבלי:בכורות יז:|כן}}. למסקנת הגמרא {{מקור|בבלי:בכורות יח.|כן}} בין רבי יוסי הגלילי ובין חכמים לא מחלקים ביניהם - לרבי יוסי הגלילי אפשר לצמצם אפילו בידי שמיים, ולחכמים אי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם. | ||
'''טעם החילוק''' בין בידי אדם לבין בידי שמיים הוא שבצמצום בידי שמיים אין פנאי לברר ולדקדק, אך בידי אדם יש שהות לברר {{מקור| | '''טעם החילוק''' בין בידי אדם לבין בידי שמיים הוא שבצמצום בידי שמיים אין פנאי לברר ולדקדק, אך בידי אדם יש שהות לברר {{מקור|תוס' בכורות יז: תחילת ד"ה אפשר לצמצם|כן}}. | ||
'''גם לדעה שאי אפשר לצמצם''', לפעמים הוא כן מצומצם, אלא שא"א להבחין בכך (בין בידי אדם ובין בידי שמיים) {{מקור| | '''גם לדעה שאי אפשר לצמצם''', לפעמים הוא כן מצומצם, אלא שא"א להבחין בכך (בין בידי אדם ובין בידי שמיים) {{מקור|תוס' בכורות יז: תחילת ד"ה אפשר לצמצם|כן}}. | ||
'''גם לדעה שאפשר לצמצם''' אין רגילות שיהיה הדבר מצומצם {{מקור|(תוס' בכורות יז: ד"ה אפשר לצמצם (לפני האמצע), תוס' סוכה טו. ד"ה פרוץ (בסוף טו.))}}. | '''גם לדעה שאפשר לצמצם''' אין רגילות שיהיה הדבר מצומצם {{מקור|(תוס' בכורות יז: ד"ה אפשר לצמצם (לפני האמצע), תוס' סוכה טו. ד"ה פרוץ (בסוף טו.))}}. | ||
'''לכו"ע א"א לצמצם''' בשבירת כלי חרס לשני חלקים שווים, משום שבכלי חרס יש גומות {{מקור| | '''לכו"ע א"א לצמצם''' בשבירת כלי חרס לשני חלקים שווים, משום שבכלי חרס יש גומות {{מקור|בבלי:בכורות יז:|כן}}, וא"א לשער אותן הבליטות {{מקור|רש"י שם ד"ה ויש בו גומות|כן}}. | ||
'''להלכה''' יש שתי דעות בתוס': | '''להלכה''' יש שתי דעות בתוס': | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==בשיעורין== | ==בשיעורין== | ||
'''כשהתורה ציוותה על שיעור מסוים''', בין באיסורין ובין במצוות, כגון שיעורי שמן המשחה והקטורת, וכן שיעורי גודל הכלים בבית המקדש, חידש המנחת חינוך {{מקור| | '''כשהתורה ציוותה על שיעור מסוים''', בין באיסורין ובין במצוות, כגון שיעורי שמן המשחה והקטורת, וכן שיעורי גודל הכלים בבית המקדש, חידש המנחת חינוך {{מקור|קט-א [ג] ד"ה ולכאורה|כן}} שבזה התורה לא התכוונה שנצמצם את השיעור בדיוק מוחלט, שהרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת, אלא כוונת התורה לשער לפי דעת בני האדם. וכל סוגיית "אי אפשר לצמצם" נאמרה רק כשהדין לא נאמר בשיעור מסוים, אלא שארע מקרה שהדין תלוי בצמצום, כמו לגבי בכורות, שבדין בכור לא נאמר שיעור, אלא שארע ויצאו שניהם כאחת. | ||
'''כשהתורה ציוותה על שיעור רק למטה''', כגון שחיטת סימנים מחצה על מחצה, וכן פרוץ כעומד בדפנות שבת (וכן שאר שיעורי תורה, כגון כזית), שאמנם התורה נתנה בזה שיעור מסוים, אך הוא רק למטה, שבפחות ממנו השחיטה והדופן פסולות, אך יותר ממנו הן כשרות (ולא כמו בשיעורי שמן המשחה והקטורת, וכן שיעורי גודל הכלים בבית המקדש, שבהם צריך שיעור מדויק דווקא, ופסולים בין ביותר מכשיעור ובין בפחות מכשיעור) - למנחת חינוך {{מקור| | '''כשהתורה ציוותה על שיעור רק למטה''', כגון שחיטת סימנים מחצה על מחצה, וכן פרוץ כעומד בדפנות שבת (וכן שאר שיעורי תורה, כגון כזית), שאמנם התורה נתנה בזה שיעור מסוים, אך הוא רק למטה, שבפחות ממנו השחיטה והדופן פסולות, אך יותר ממנו הן כשרות (ולא כמו בשיעורי שמן המשחה והקטורת, וכן שיעורי גודל הכלים בבית המקדש, שבהם צריך שיעור מדויק דווקא, ופסולים בין ביותר מכשיעור ובין בפחות מכשיעור) - למנחת חינוך {{מקור|קט-א [ג] ד"ה ולכאורה|כן}} גם בזה כוונת התורה לשער רק לפי דעת בני האדם, ולא צריך לצמצם. אך הקהילות יעקב {{מקור|(קידושין לב ד"ה והנה (הראשון, והביא גם את המנחת חינוך)}} כתב שבזה כן אומרים שכוונת התורה לשיעור המדויק (כגון מחצה על מחצה ממש), ורק אנו שאיננו יודעים לכוון זאת - עלינו להוסיף עד שיצא הספק מליבנו. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''קרוב''' - כאשר יש ספק מהיכן הגיע דבר מסוים, הולכים אחר דין המקום הקרוב יותר למקום המסופק. כשמרחק בין מקומות נראה שווה, רק כיוון שא"א לצמצם (כלומר שבוודאי אינו בדיוק באמצע) ע"כ אחד מהם קרוב יותר - נאמרו שלוש דעות {{מקור| | '''קרוב''' - כאשר יש ספק מהיכן הגיע דבר מסוים, הולכים אחר דין המקום הקרוב יותר למקום המסופק. כשמרחק בין מקומות נראה שווה, רק כיוון שא"א לצמצם (כלומר שבוודאי אינו בדיוק באמצע) ע"כ אחד מהם קרוב יותר - נאמרו שלוש דעות {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב סז|כן}}: | ||
א) אין בכלל דין קרוב, שדין קרוב נאמר רק כשאחד מהמקומות קרוב יותר ממש, ולא רק מדין "א"א לצמצם" {{מקור| | א) אין בכלל דין קרוב, שדין קרוב נאמר רק כשאחד מהמקומות קרוב יותר ממש, ולא רק מדין "א"א לצמצם" {{מקור|אור שמח|כן}}. | ||
ב) בעצם יש דין קרוב, רק כיוון שאיננו יודעים מי מהם הקרוב יותר - נשאר ספק {{מקור| | ב) בעצם יש דין קרוב, רק כיוון שאיננו יודעים מי מהם הקרוב יותר - נשאר ספק {{מקור|שב שמעתתא|כן}}. | ||
ג) גם אם נאמר שיש דין קרוב ורק איננו יודעים מיהו הקרוב, כדעה הקודמת, כיוון שהוא ספק קרוב לא נחשב לקרוב {{מקור| | ג) גם אם נאמר שיש דין קרוב ורק איננו יודעים מיהו הקרוב, כדעה הקודמת, כיוון שהוא ספק קרוב לא נחשב לקרוב {{מקור|דעת ר' שמואל עצמו שם|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־09:04, 5 בספטמבר 2012
|
|
==הגדרה== לא ייתכן במציאות ששני דברים יהיו שווים במידתם לגמרי, או שיבואו שניהם בדיוק באותו זמן. ויש מפרשים, שאין אפשרות לברר ולהבחין בדבר, אבל במציאות יתכן שיהיו שני דברים שווים לגמרי במידתם או בזמן בואם. דיוק מוחלט לא ייתכן. (הסוגיא בבכורות יז. במשנה, בסוגיא זו האריכו תוס' בכורות יז: ד"ה אפשר לצמצם).
בדיני כל המידות: זמן (כגון לידת שני בכורות יחד), מרחק (גט קרוב לה קרוב לו), אורך (פרוץ כעומד בדפנות), נפח (בשיעורי אכילה) ומשקל (בשיעורי סמני הקטורת).
חולק על דין זה רבי יוסי הגלילי, שסובר שאפשר לצמצם, ולדבריו כן יתכן שיצאו שניהם באותו הרגע ממש, ושניהם בכורות וניתנים לכהן (בכורות יז. במשנה)[1].
דוגמאות
- רחל (כבשה) שבלידה הראשונה שלה ילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהם כאחת, לא ייתכן שיצאו שניהם באותו הרגע ממש, אלא אחד יצא קודם; ולכן רק אחד מהם בכור וניתן לכהן, והשני נשאר בידי הישראל. (בכורות יז. במשנה). לדעת מאן דאמר שאפשר לצמצם, שניהם בכורים וניתנים לכהן.
- חלל שנמצא באמצען של שתי עיירות, יש אומרים ששתי העיירות מביאות שתי עגלות (ראה עגלה ערופה), ויש אומרים: "אי אפשר לצמצם", ולכן יביאו עגלה אחת בשותפות, וייתנו: "אם אתם קרובים ממנו - חלקנו מחול לכם, ואם אנחנו קרובים מכם - חלקכם יהא שלנו"
בידי מי
הצמצומים נחלקים לשני סוגים: צמצום בידי אדם, כגון מרחק בין עיירות, וצמצום בידי שמיים, כגון לידת שני בכורות כאחת (בכורות יז:). למסקנת הגמרא (בכורות יח.) בין רבי יוסי הגלילי ובין חכמים לא מחלקים ביניהם - לרבי יוסי הגלילי אפשר לצמצם אפילו בידי שמיים, ולחכמים אי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם.
טעם החילוק בין בידי אדם לבין בידי שמיים הוא שבצמצום בידי שמיים אין פנאי לברר ולדקדק, אך בידי אדם יש שהות לברר (תוס' בכורות יז: תחילת ד"ה אפשר לצמצם).
גם לדעה שאי אפשר לצמצם, לפעמים הוא כן מצומצם, אלא שא"א להבחין בכך (בין בידי אדם ובין בידי שמיים) (תוס' בכורות יז: תחילת ד"ה אפשר לצמצם).
גם לדעה שאפשר לצמצם אין רגילות שיהיה הדבר מצומצם (תוס' בכורות יז: ד"ה אפשר לצמצם (לפני האמצע), תוס' סוכה טו. ד"ה פרוץ (בסוף טו.)).
לכו"ע א"א לצמצם בשבירת כלי חרס לשני חלקים שווים, משום שבכלי חרס יש גומות (בכורות יז:), וא"א לשער אותן הבליטות (רש"י שם ד"ה ויש בו גומות).
להלכה יש שתי דעות בתוס':
א) בידי שמיים אי אפשר לצמצם, אך בידי אדם אפשר לצמצם כשמתכוון לצמצם ובטורח גדול (תוס' ערובין ה: ד"ה וספק, תוס' בכורות יז: ד"ה אפשר לצמצם (לפני האמצע), תוס' סוכה טו. ד"ה פרוץ (בתחילת טו:)).
ב) אי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם (תוס' ערובין שם בשם ה"ר שמעיה, תוס' בכורות שם בשם ה"ר שמעון מיינבלא (באמצעו)).
בשיעורין
כשהתורה ציוותה על שיעור מסוים, בין באיסורין ובין במצוות, כגון שיעורי שמן המשחה והקטורת, וכן שיעורי גודל הכלים בבית המקדש, חידש המנחת חינוך (קט-א [ג] ד"ה ולכאורה) שבזה התורה לא התכוונה שנצמצם את השיעור בדיוק מוחלט, שהרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת, אלא כוונת התורה לשער לפי דעת בני האדם. וכל סוגיית "אי אפשר לצמצם" נאמרה רק כשהדין לא נאמר בשיעור מסוים, אלא שארע מקרה שהדין תלוי בצמצום, כמו לגבי בכורות, שבדין בכור לא נאמר שיעור, אלא שארע ויצאו שניהם כאחת.
כשהתורה ציוותה על שיעור רק למטה, כגון שחיטת סימנים מחצה על מחצה, וכן פרוץ כעומד בדפנות שבת (וכן שאר שיעורי תורה, כגון כזית), שאמנם התורה נתנה בזה שיעור מסוים, אך הוא רק למטה, שבפחות ממנו השחיטה והדופן פסולות, אך יותר ממנו הן כשרות (ולא כמו בשיעורי שמן המשחה והקטורת, וכן שיעורי גודל הכלים בבית המקדש, שבהם צריך שיעור מדויק דווקא, ופסולים בין ביותר מכשיעור ובין בפחות מכשיעור) - למנחת חינוך (קט-א [ג] ד"ה ולכאורה) גם בזה כוונת התורה לשער רק לפי דעת בני האדם, ולא צריך לצמצם. אך הקהילות יעקב (קידושין לב ד"ה והנה (הראשון, והביא גם את המנחת חינוך) כתב שבזה כן אומרים שכוונת התורה לשיעור המדויק (כגון מחצה על מחצה ממש), ורק אנו שאיננו יודעים לכוון זאת - עלינו להוסיף עד שיצא הספק מליבנו.
בדינים שונים
קרוב - כאשר יש ספק מהיכן הגיע דבר מסוים, הולכים אחר דין המקום הקרוב יותר למקום המסופק. כשמרחק בין מקומות נראה שווה, רק כיוון שא"א לצמצם (כלומר שבוודאי אינו בדיוק באמצע) ע"כ אחד מהם קרוב יותר - נאמרו שלוש דעות (שיעורי ר' שמואל בבא בתרא ח"ב פרק ב סז):
א) אין בכלל דין קרוב, שדין קרוב נאמר רק כשאחד מהמקומות קרוב יותר ממש, ולא רק מדין "א"א לצמצם" (אור שמח).
ב) בעצם יש דין קרוב, רק כיוון שאיננו יודעים מי מהם הקרוב יותר - נשאר ספק (שב שמעתתא).
ג) גם אם נאמר שיש דין קרוב ורק איננו יודעים מיהו הקרוב, כדעה הקודמת, כיוון שהוא ספק קרוב לא נחשב לקרוב (דעת ר' שמואל עצמו שם).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ את ההלכה בזה ביארנו לקמן בסעיף "בידי מי" ד"ה להלכה.