ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea.png|left|thumb|250px| ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ןיקישיתוף, הכין אןתה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר [[מלכים]] א': | {{בעבודה}} | ||
[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea.png|left|thumb|250px| ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ןיקישיתוף, הכין אןתה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר [[מלכים]] א': | |||
"א וּשְׁלֹמֹה, הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל-הַמַּמְלָכוֹת מִן-הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם ... כִּי-הוּא רֹדֶה בְּכָל-עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל-מַלְכֵי, עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם, הָיָה לוֹ מִכָּל-עֲבָרָיו מִסָּבִיב. וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַעכֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה{{מקור|(ה',א'-ה')}}]] | |||
'''ארץ ישראל''' היא ארצו של [[עם ישראל]]. בשנת א'תתקמ"ח, היא שנת 1948 לבריאת העולם, ( המאה ה- 19 לפנה"ס) היא הובטחה ב[[ברית בין הבתרים]] ל[[אברהם אבינו]] : " בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָםבְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת {{מקור|([ספר [[בראשית]] ט"ו, י"ח))). הקדב"ה חוזר על ההבטחה ל[[יצחק אבינו]] ול[[יעקב אבינו]], טרם ירידתו למצרים. [[משה רבינו]] בספר[[דברים]], בטרם כניסתו לארץ מוצא לנכון לסכם את סגולותיה של הארץ: " אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה {{מקור|(י"א,י"ב)}}. | |||
[[ | משה רבינו (המאה ה-14 לפנה"ס) כבש את [[עבר הירדן]] המזרחי מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: [[שבט ראובן|ראובן]], [[שבט גד|גד]] ול[[מנשה|חצי שבט המנשה]]. [[יהושע בו נון]] עבר את [[נהר הירדן]], כבש את הערים: [[יריחו]] וה[[עי]], כרת ברית עם ה[[גבעונים]], ולחם בחמשת המלכים מ[[חבל ארץ יהודה]], הביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור והנחיל את עבר הירדן המערבי לשאר [[שבטי ישראל]]. | ||
אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -[[מלכות ישראל]] והדרומית - [[מלכות יהודה]]. | [[שאול המלך]] (המאה ה-11 לפנה"ס) איחד את העם לממלכה אחת. [[דוד המלך]] השלים את כיבוש הארץ ו[[שלמה המלך]] (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספר[[מלכים]] מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו:" יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים {{מקור|(ד',כ')}}. | ||
בסוף המאה ה-10 לפנה"ס, אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -[[מלכות ישראל]] והדרומית - [[מלכות יהודה]]. במאה ה-6 לפהס"ה ממלכות [[אשור]] ו[[בבל]] כובשות את הארץ ורוב תושביה הוגלו ממנה. | |||
כעבור שבעים שנה, 516 לפנה"ס, [[כורש]] מלך [[פרס]] התיר לעם לשוב לארצו. בארץ ישראל הוקמה [[פחוות יהודה]] בשטח שכלל רק 40,000 אלף נפש והיה מרוכז סביב הערים [[ירושלים]], יריחו ו[[לכיש]]. בתקופת ה[[חשמונאים]] מלכיהם הרחיבו את שליטתם לתחומי חבלי הארץ הבאים: [[חבל ארץ גליל|הגליל]], [[חבל ארץ נגב|הנגב]] ו[[עבר הירדן]]. במאה ה-1 לפנה"ס, הכובש הרומי של הארץ, פומפיוס, מקטין את תחומי הארץ. אך מלכי בית הורדוס מחזירים לעצמם את השליטה. תחום שליטם היה לארץ ישראל עד [[חורבן הבית השני]] המאה ה-1. לאחר [[מרד בא כובבא]], - שנת 135 - גולים היהודים מיהודה ושם הארץ שונה ל"פלסטינה" - על שם האוייב הנצחי של עם ישראל. כך ארץ ישראל לא הייתת יותר מוקד להתיישבות יהודית תחת מימשל עצמי עד הקמת [[מדינת ישראל]] בשנת 1948. | |||
גרסה מ־23:44, 6 בספטמבר 2008
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל. בשנת א'תתקמ"ח, היא שנת 1948 לבריאת העולם, ( המאה ה- 19 לפנה"ס) היא הובטחה בברית בין הבתרים לאברהם אבינו : " בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָםבְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת {{מקור|([ספר בראשית ט"ו, י"ח))). הקדב"ה חוזר על ההבטחה ליצחק אבינו וליעקב אבינו, טרם ירידתו למצרים. משה רבינו בספרדברים, בטרם כניסתו לארץ מוצא לנכון לסכם את סגולותיה של הארץ: " אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה (י"א,י"ב).
משה רבינו (המאה ה-14 לפנה"ס) כבש את עבר הירדן המזרחי מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: ראובן, גד ולחצי שבט המנשה. יהושע בו נון עבר את נהר הירדן, כבש את הערים: יריחו והעי, כרת ברית עם הגבעונים, ולחם בחמשת המלכים מחבל ארץ יהודה, הביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור והנחיל את עבר הירדן המערבי לשאר שבטי ישראל.
שאול המלך (המאה ה-11 לפנה"ס) איחד את העם לממלכה אחת. דוד המלך השלים את כיבוש הארץ ושלמה המלך (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספרמלכים מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו:" יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים (ד',כ').
בסוף המאה ה-10 לפנה"ס, אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -מלכות ישראל והדרומית - מלכות יהודה. במאה ה-6 לפהס"ה ממלכות אשור ובבל כובשות את הארץ ורוב תושביה הוגלו ממנה.
כעבור שבעים שנה, 516 לפנה"ס, כורש מלך פרס התיר לעם לשוב לארצו. בארץ ישראל הוקמה פחוות יהודה בשטח שכלל רק 40,000 אלף נפש והיה מרוכז סביב הערים ירושלים, יריחו ולכיש. בתקופת החשמונאים מלכיהם הרחיבו את שליטתם לתחומי חבלי הארץ הבאים: הגליל, הנגב ועבר הירדן. במאה ה-1 לפנה"ס, הכובש הרומי של הארץ, פומפיוס, מקטין את תחומי הארץ. אך מלכי בית הורדוס מחזירים לעצמם את השליטה. תחום שליטם היה לארץ ישראל עד חורבן הבית השני המאה ה-1. לאחר מרד בא כובבא, - שנת 135 - גולים היהודים מיהודה ושם הארץ שונה ל"פלסטינה" - על שם האוייב הנצחי של עם ישראל. כך ארץ ישראל לא הייתת יותר מוקד להתיישבות יהודית תחת מימשל עצמי עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.