שיבת ציון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שִׁיבַת צִיּוֹן''' הוא שמה של התקופה לאחר "הצהרת כורש" בה ליהודים, אשר גלו לבבל לשוב לירושלים במטרה להקים את [[בית המקדש]] [[בית שני|הבית השני]]. בהשאלה, המונח מציין כי שיבה של יהודים ארצה, כאשר המטרה | '''שִׁיבַת צִיּוֹן''' הוא שמה של התקופה לאחר "הצהרת כורש" בה ליהודים, אשר גלו לבבל הותר לשוב לירושלים במטרה להקים את [[בית המקדש]] [[בית שני|הבית השני]]. בהשאלה, המונח מציין כי שיבה של יהודים ארצה, כאשר המטרה העיקרית היא להחזיר עטרה ליושנה ולהגיע לבנית הבית השלישי. | ||
ביטוי מובהק לתחושה זו יש ב[[ספר תהילים]], הנאמר לפני [[ברכת המזון]] ב[[שבת|שבתות]] ובימים טובים: ({{מקור|תהילים קכו$קכ"ו}}) | ביטוי מובהק לתחושה זו יש ב[[ספר תהילים]], הנאמר לפני [[ברכת המזון]] ב[[שבת|שבתות]] ובימים טובים: ({{מקור|תהילים קכו$קכ"ו}}) | ||
גרסה מ־22:44, 29 בדצמבר 2009
|
|
שִׁיבַת צִיּוֹן הוא שמה של התקופה לאחר "הצהרת כורש" בה ליהודים, אשר גלו לבבל הותר לשוב לירושלים במטרה להקים את בית המקדש הבית השני. בהשאלה, המונח מציין כי שיבה של יהודים ארצה, כאשר המטרה העיקרית היא להחזיר עטרה ליושנה ולהגיע לבנית הבית השלישי.
ביטוי מובהק לתחושה זו יש בספר תהילים, הנאמר לפני ברכת המזון בשבתות ובימים טובים: (קכ"ו)
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה
אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה
הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים
שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.
הרעיון משולב עם קיבוץ גלויות, האחד קשור בשני.
היום נוהגים לומר אותו גם בתפילות ליום העצמאות.