נחלת שבט דן: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים למטה. מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | [[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט דן: בירוק כהה ליד חוף הים למטה. מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | ||
'''נחלת שבט דן''' | '''נחלת שבט דן''' נקבעה על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] יחד עם שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל [[צרעה המקראית]] | ||
ו[[אשתאול המקראית]]. הסיבה הייתה כי ה[[אמורי]]: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק {{מקור|(ספר שופטים, א',ל"ד)}}. | |||
עם זאת, לפי [[שירת דבורה]], היא טוענת כלפי [[שבט דן]]:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" {{מקור|(שופטים,ה' י"ז)}} - מכאן שהיה לשבט דן מוצא ל[[ים תיכון]]. | |||
מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של [[שמשון הגיבור]] וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל {{(מקור|י"ג, כ"ה)}} - דהיינו שם היה '''מחנה דן'''. | |||
משפחת מנוח אבי [[שמשון]] היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל". | משפחת מנוח אבי [[שמשון]] היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל". | ||
נחלת שבט דן המקורית היא הנחלה שזכתה לתקומה ב[[עת החדשה בארץ ישראל]]. [[יפו]] הייתה ה[[נמל]] המרכזי אליו הגיעו [[יהדות התפוצות]] וסביבה הוקמו ה"מושבות הראשונות", | עוד מספר הכתוב בספר יהושע כי הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן"{{מקור|(י"ט, מ"ז)}}. | ||
יוצאי מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים: | |||
# '''מחנה דן''' בין [[צרעה המקראית|צרעה]] ו[[אשתאול המקראית|אשתאול]]. | |||
# '''גוש דן''' בהווה מ[[נחל הירקון]] עד [[נחל שורק]]. | |||
# '''[[דן המקראית|דן]] ליד מקורות [[נהר הירדן]] | |||
נחלת שבט דן המקורית היא הנחלה שזכתה לתקומה ב[[עת החדשה בארץ ישראל]]. [[יפו]] הייתה ה[[נמל]] המרכזי אליו הגיעו [[יהדות התפוצות]] וסביבה הוקמו ה"מושבות הראשונות", העיר העברית הראשונה [[תל אביב]] וגוש דן - המטרופולין של תל אביב. | |||
==תאור הנחלה== | ==תאור הנחלה== | ||
חלק מ[[שבט דן]] החליט כי לא הספיקה לא הנחלה המקורית, שאינו יכול לכבוש אותה ויוצא לחפש נחלה חדשה. וכך נאמר בספר [[יהושע]]: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. מה וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. מח זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי- | חלק מ[[שבט דן]] החליט כי לא הספיקה לא הנחלה המקורית, שאינו יכול לכבוש אותה ויוצא לחפש נחלה חדשה. וכך נאמר בספר [[יהושע]]: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. מה וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. מח זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָןלְמִשְׁפְּחֹתָם: הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן.{{מקור|(י"ט,מ', מ"ז)}}. | ||
==הכיבוש הצפוני== | ==הכיבוש הצפוני== | ||
| שורה 25: | שורה 36: | ||
==תרשים הנחלה== | ==תרשים הנחלה== | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Nachala_dan_4.jpg|center|thumb|700px|אתרי ערי הגבול: בכחול]] | ||
==הגבול הצפוני== | ==הגבול הצפוני== | ||
| שורה 43: | שורה 54: | ||
[[קטגוריה:נחלאות שבטי ישראל|דן, נחלת שבט]] | [[קטגוריה:נחלאות שבטי ישראל|דן, נחלת שבט]] | ||
[[קטגוריה:מטרופולין תל אביב|דן, נחלת שבט]] | |||
גרסה מ־20:38, 10 בספטמבר 2008
|
|
נחלת שבט דן נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם אטלס דעת מקרא מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל צרעה המקראית ואשתאול המקראית. הסיבה הייתה כי האמורי: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק (ספר שופטים, א',ל"ד).
עם זאת, לפי שירת דבורה, היא טוענת כלפי שבט דן:" וְדָן, לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" (שופטים,ה' י"ז) - מכאן שהיה לשבט דן מוצא לים תיכון.
מרכזו של השבט היה בשפלה המרכזית, מולדתו של שמשון הגיבור וכך נאמר בספר שופטים: "וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל תבנית:(מקור - דהיינו שם היה מחנה דן. משפחת מנוח אבי שמשון היתה בין המשפחות שגרו ב" צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל".
עוד מספר הכתוב בספר יהושע כי הם עלו לצפון וכבשו את :"לְלֶשֶׁם דָּן"(י"ט, מ"ז).
יוצאי מכאן שנחלת שבט דן הייתה מורכבת מהחלקים הבאים:
נחלת שבט דן המקורית היא הנחלה שזכתה לתקומה בעת החדשה בארץ ישראל. יפו הייתה הנמל המרכזי אליו הגיעו יהדות התפוצות וסביבה הוקמו ה"מושבות הראשונות", העיר העברית הראשונה תל אביב וגוש דן - המטרופולין של תל אביב.
תאור הנחלה
חלק משבט דן החליט כי לא הספיקה לא הנחלה המקורית, שאינו יכול לכבוש אותה ויוצא לחפש נחלה חדשה. וכך נאמר בספר יהושע: "לְמַטֵּה בְנֵי-דָן, לְמִשְׁפְּחֹתָם, יָצָא, הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי. וַיְהִי, גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, וְעִיר שָׁמֶשׁ. וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן, וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה, וְעֶקְרוֹן. וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן, וּבַעֲלָת. מה וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן. וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ. וַיֵּצֵא גְבוּל-בְּנֵי-דָן, מֵהֶם; וַיַּעֲלוּ בְנֵי-דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם-לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי-חֶרֶב, וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. מח זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-דָןלְמִשְׁפְּחֹתָם: הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְחַצְרֵיהֶן.(י"ט,מ', מ"ז).
הכיבוש הצפוני
מספר שופטים למדנו:"בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד-הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנַחֲלָה (י"ח, א').
בני השבט מ"מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל" עלו לצפון ארץ ישראל, ל"ליש" היום דן המקראית ומוצאים כי "מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ." והם כובשים את העיר "וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה-הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב; וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. (שם, כ"ז, כ"ח).
יוצא מכטן שהיו לה שתי חטיבות: האחת, בגוש דן ליד חוף הים והשניה, בעיר דן המקראית בצפון.
תרשים הנחלה
הגבול הצפוני
תחום השבט הוא מנחל הירקון עד לתחום נחלת שבט אפרים - גזר ונחל קנה. התאור המפורט מביא את הגבול לשטח המצוי מדרום לתוואי של הכביש הנוכחי בית שמש - "מחלף הגבורה" - רחובות. תחום אחר של הנחלה נתחם על ידי התוואי של בית חורון המקראית לגזר.
הגבול המזרחי
הגבול המזרחי הוא בתוואי של כביש האורך, כביש 4, העובר ליד "מחלף מסובים" - היא בנח ברק עד לצפון מפתח תקווה - נחל הירקון ומשם לים תיכון
הגבול הדרומי
הגבול הדרומי נושק לגבול נחלת שבט יהודה
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
- זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967