שור מועד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בעל חיים שהזיק שלוש פעמים באחד מנזקי [[קרן]] ובכל פעם הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרו עליו. | |||
לדוגמא: שור שנגח שלוש פעמים בשלושה ימים ולאחר כל נגיחה הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרוהו, הרי זה נעשה שור מועד, ומכאן ואילך בעליו חייבים לשלם נזק שלם. | לדוגמא: שור שנגח שלוש פעמים בשלושה ימים ולאחר כל נגיחה הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרוהו, הרי זה נעשה שור מועד, ומכאן ואילך בעליו חייבים לשלם נזק שלם. | ||
שור שנגח שלוש פעמים ביום אחד, למרות שהוזהרו בעליו לאחר כל נגיחה שישמרוהו - אינו נעשה שור מועד. | שור שנגח שלוש פעמים ביום אחד, למרות שהוזהרו בעליו לאחר כל נגיחה שישמרוהו - אינו נעשה שור מועד. | ||
בעל חיים שהתרגל להזיק באחד מנזקי קרן, הוא נעשה מועד רק לאותה פעולה. לדוגמא: בהמה שנשכה שלוש פעמים, היא נעשית מועדת לנשיכה. ליתר התולדות של קרן וכן לאב עצמו {{מקור| | בעל חיים שהתרגל להזיק באחד מנזקי קרן, הוא נעשה מועד רק לאותה פעולה. לדוגמא: בהמה שנשכה שלוש פעמים, היא נעשית מועדת לנשיכה. ליתר התולדות של קרן וכן לאב עצמו {{מקור|נגיחה|כן}} היא עדיין נחשבת תמה. | ||
כאמור, בעליו של שור מועד חייבים בתשלומי כל הנזק. אם הבעלים משלמים את דמי הנזק בקרקע, עליהם לשלם מהיפה שבנכסיהם, שנאמר {{מקור| | כאמור, בעליו של שור מועד חייבים בתשלומי כל הנזק. אם הבעלים משלמים את דמי הנזק בקרקע, עליהם לשלם מהיפה שבנכסיהם, שנאמר {{מקור|שמות כב, ד|כן}}: "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם". | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־11:32, 5 בספטמבר 2012
|
|
בעל חיים שהזיק שלוש פעמים באחד מנזקי קרן ובכל פעם הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרו עליו. לדוגמא: שור שנגח שלוש פעמים בשלושה ימים ולאחר כל נגיחה הוזהרו בעליו בפני בית הדין שישמרוהו, הרי זה נעשה שור מועד, ומכאן ואילך בעליו חייבים לשלם נזק שלם. שור שנגח שלוש פעמים ביום אחד, למרות שהוזהרו בעליו לאחר כל נגיחה שישמרוהו - אינו נעשה שור מועד. בעל חיים שהתרגל להזיק באחד מנזקי קרן, הוא נעשה מועד רק לאותה פעולה. לדוגמא: בהמה שנשכה שלוש פעמים, היא נעשית מועדת לנשיכה. ליתר התולדות של קרן וכן לאב עצמו (נגיחה) היא עדיין נחשבת תמה. כאמור, בעליו של שור מועד חייבים בתשלומי כל הנזק. אם הבעלים משלמים את דמי הנזק בקרקע, עליהם לשלם מהיפה שבנכסיהם, שנאמר (שמות כב, ד): "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם".