ארך אפיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"אׂרך אפיים" ספר מוסר העוסק במידת ה[[כעס]] ותיקונה. נכתב על ידי [[הרב אברהם יעלין]] מוואנגרעב. בספר זכה להסכמתו של [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]], והיא נדפסה בראשית הספר, וכן להסכמתו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] הרב הראשי לארץ ישראל, והיא נדפסה בקונטרס [[הסכמות הראי"ה]] עמ' 52. כמו כן, נדפסו בספר כעשרים הסכמות של [[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים, ובראשם [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה (מחבר הספרים 'עיני חכמים'), לספרו הראשון של הרב יעלין, אזור הצבי. הספר מיוסד על דברי חז"ל, וכן על ספרי ה[[ראשונים]] | "אׂרך אפיים" ספר מוסר העוסק במידת ה[[כעס]] ותיקונה. נכתב על ידי [[הרב אברהם יעלין]] מוואנגרעב. בספר זכה להסכמתו של [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]], והיא נדפסה בראשית הספר, וכן להסכמתו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] הרב הראשי לארץ ישראל, והיא נדפסה בקונטרס [[הסכמות הראי"ה]] עמ' 52. כמו כן, נדפסו בספר כעשרים הסכמות של [[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים, ובראשם [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה (מחבר הספרים 'מאיר עיני חכמים')ואדמו"רי חסידות קאלושין-פריסוב, אליה השתייך המחבר, לספרו הראשון של הרב יעלין, אזור הצבי. הספר מיוסד על דברי חז"ל, וכן על ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], ועל ספרי [[קבלה]] כגון ה[[זוהר]], כתבי [[האר"י]] וספרי [[חסידות]] כגון [[ספר התניא]], החוזה מלובלין, [[רבי נחמן מברסלב]] ועוד. | ||
מקור השם הוא מן הפסוק: "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יִפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" ([[משלי]] כה טז). | מקור השם הוא מן הפסוק: "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יִפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" ([[משלי]] כה טז). | ||
הספר יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרפ"ח ע"י בן הרב, ר' ישראל צבי יעלין , ומאז יצא בכמה מהדורות. בחלק מן המהדורות, נלווה לספר קונטרס "חסד לאברהם" של הרב יעלין בנושא [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]]. | הספר יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרפ"ח ע"י בן הרב, ר' ישראל צבי יעלין , ומאז יצא בכמה מהדורות. בחלק מן המהדורות, נלווה לספר קונטרס "חסד לאברהם" של הרב יעלין בנושא [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]]. | ||
==פרקי הספר== | ==פרקי הספר== | ||
בתחילת הספר הקדמה מפורטת המסבירה באריכות את חשיבות כתיבת ספרי המוסר בכלל והספר הזה בפרט. | בתחילת הספר הקדמה מפורטת המסבירה באריכות את חשיבות כתיבת ספרי המוסר בכלל והספר הזה בפרט. | ||
בתחתית העמודים, מובאות הערות והרחבות | בתחתית העמודים, מובאות הערות והרחבות של המחבר בשם 'ויוסף אברהם' אשר מרחיבות את הנושא הנדון, מביאות מקורות, דוגמאות, הסברים, וכד'. | ||
הספר מחולק לעשרה פרקים, כל פרק נקרא סימן. | הספר מחולק לעשרה פרקים, כל פרק נקרא סימן. | ||
* סימן א- גנות הכעס ומעלת הסבלנות. | * סימן א- גנות הכעס ומעלת הסבלנות. | ||
גרסה מ־10:52, 13 בספטמבר 2010
|
|
"אׂרך אפיים" ספר מוסר העוסק במידת הכעס ותיקונה. נכתב על ידי הרב אברהם יעלין מוואנגרעב. בספר זכה להסכמתו של הרב ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים, והיא נדפסה בראשית הספר, וכן להסכמתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל, והיא נדפסה בקונטרס הסכמות הראי"ה עמ' 52. כמו כן, נדפסו בספר כעשרים הסכמות של רבנים ואדמו"רים, ובראשם רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה (מחבר הספרים 'מאיר עיני חכמים')ואדמו"רי חסידות קאלושין-פריסוב, אליה השתייך המחבר, לספרו הראשון של הרב יעלין, אזור הצבי. הספר מיוסד על דברי חז"ל, וכן על ספרי הראשונים והאחרונים, ועל ספרי קבלה כגון הזוהר, כתבי האר"י וספרי חסידות כגון ספר התניא, החוזה מלובלין, רבי נחמן מברסלב ועוד. מקור השם הוא מן הפסוק: "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יִפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" (משלי כה טז). הספר יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרפ"ח ע"י בן הרב, ר' ישראל צבי יעלין , ומאז יצא בכמה מהדורות. בחלק מן המהדורות, נלווה לספר קונטרס "חסד לאברהם" של הרב יעלין בנושא גמילות חסדים וצדקה.
פרקי הספר
בתחילת הספר הקדמה מפורטת המסבירה באריכות את חשיבות כתיבת ספרי המוסר בכלל והספר הזה בפרט. בתחתית העמודים, מובאות הערות והרחבות של המחבר בשם 'ויוסף אברהם' אשר מרחיבות את הנושא הנדון, מביאות מקורות, דוגמאות, הסברים, וכד'. הספר מחולק לעשרה פרקים, כל פרק נקרא סימן.
- סימן א- גנות הכעס ומעלת הסבלנות.
- סימן ב- שאף לדבר מצווה לא הותר רק להיות נראה ככועס, אבל לא שיכעוס באמת בלבו, ובאיזה ענין צריך להראות כעס.
- סימן ג- דרך שבירת טבע הכעס.
- סימן ד- העצות משתיקה וקול נמוך.
- סימן ה- עצות למי שאינו יכול להתנהג בשתיקה וקול נמוך.
- סימן ו- שמי שהוא מטבעו רגזן אסור אף להראות כעס לדבר מצווה.
- סימן ז- ארבע עצות כלליות המסוגלות מאד לכבישת הכעס ולתיקון כל המידות.
- סימן ח- עוד עצות פרטיות להסיר הכעס.
- סימן ט- עוד עצות על ענינים פרטיים בענין הכעס.
- סימן י- עצות סגוליות להסיר הכעס.
בסוף הספר הביא המחבר קטעים מספר תומר דבורה לרבי משה קורדברו הנוגעים לעניני הספר.
קישורים חיצוניים
הספר ארך אפיים מאתר היברו בוקס.-http://www.hebrewbooks.org/36225