נחלת שבט שמעון: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
[[תמונה: nachalat simon 1.jpg|center|thumb|500px|]] | [[תמונה: nachalat simon 1.jpg|center|thumb|500px|]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993 | * יהודה אליצור ויהודה קיל,'''אטלס דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993 | ||
[[קטגוריה:נחלות שבטי ישראל|שמעון, נחלת שבט]] | [[קטגוריה:נחלות שבטי ישראל|שמעון, נחלת שבט]] | ||
[[קטגוריה:חבל ארץ הנגב]] | [[קטגוריה:חבל ארץ הנגב]] |
גרסה מ־21:43, 15 בספטמבר 2008
|
נחלת שבט שמעון עולה בגורל על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען לאחר הגרלת שבטי שבט יהודה, שבטי בית יוסף ושבט בנימין. התאור הוא חריג וכולל רשימת ערים, ללא תאור גבולות.
יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא סבורים כי מספרם הרב של הערים בנחלת שבט יהודה - 112 ערים מוקפות חומה, בנוסף לחצרותחהן ובנותיהן ששמותיהן לא נתפרשו, הביאו לכך שהוא התבקש להפריש ערים לשבט שמעון כאמור בספר יהושע:" כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (י"ט,-ט').
ברקע גם נשמעת דברי יערב אבינו בספר בראשית:"אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" מ"ט,ז')
תאור הנחלה
כאמור רק רשימת ערים מובאת בספר יהושע להגדרת הנחלה:"וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (שם, שם,א'-ט').
תרשים ערי הנחלה
לקריאה נוספת
- יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993