ישיבת הר המור: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת הר המור היא [[ישיבה]] גבוהה גדולה ומבוססת ב[[ירושלים]], מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי. | [[תמונה:Har hamr logo.jpg|250px|ימין|ממוזער| סמל הישיבה]] | ||
'''ישיבת הר המור''' היא [[ישיבה]] גבוהה גדולה ומבוססת ב[[ירושלים]], מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי. | |||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים ובראשם [[הרב צבי ישראל טאו]], | ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים ובראשם [[הרב צבי ישראל טאו]], שפרשה מ[[ישיבת מרכז הרב]]. פילוג זה הותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. | ||
ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת [[קרית מנחם]] שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת [[בית וגן]] השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ונכון להיום ממוקמת בשכונת [[קרית יובל]], עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת [[הר חומה]]. | |||
[[תמונה:Har hamor.jpg|25-px|ימין|ממוזער| הדמיה אדריכלית של מבנה הקבע של הישיבה בשכונת הר חומה]] | |||
== דרך הישיבה == | == דרך הישיבה == | ||
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של [[הרב צבי יהודה קוק]], ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. ישיבות רבות רואות בהר המור את "ישיבת האם" שלהן, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: [[ישיבת מדברה כעדן]] ב[[מצפה רמון]], [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]] ב[[אילת]], [[ישיבת תל אביב]], וכן המכינות הקדם צבאיות השונות שהם על פי האידאולוגיה של הר המור [לעומת מרכז הרב שדוגלת רק בישיבות גבוהות והסדר<ref>ראיון עם הרב שפירא מובא בסוף ספרו מורשה</ref>] ובראשם [[המכינה הקדם צבאית בני דוד]] ב[[עלי]] ועוד). הישיבה מונה קרוב ל450 תלמידים כיום, מתוכם רובם (כשני שליש) הינם [[אברכים]] נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "[[הסדר מרכז]]". | הישיבה מונהגת ברוח תורתו של [[הרב צבי יהודה קוק]], ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. ישיבות רבות רואות בהר המור את "ישיבת האם" שלהן, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: [[ישיבת מדברה כעדן]] ב[[מצפה רמון]], [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]] ב[[אילת]], [[ישיבת תל אביב]], וכן המכינות הקדם צבאיות השונות שהם על פי האידאולוגיה של הר המור [לעומת מרכז הרב שדוגלת רק בישיבות גבוהות והסדר<ref>ראיון עם הרב שפירא מובא בסוף ספרו מורשה</ref>] ובראשם [[המכינה הקדם צבאית בני דוד]] ב[[עלי]] ועוד). הישיבה מונה קרוב ל450 תלמידים כיום, מתוכם רובם (כשני שליש) הינם [[אברכים]] נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "[[הסדר מרכז]]". |
גרסה מ־09:40, 26 ביוני 2011
|
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה גדולה ומבוססת בירושלים, מישיבות הדגל בציבור הדתי לאומי.
הקמת הישיבה
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים ובראשם הרב צבי ישראל טאו, שפרשה מישיבת מרכז הרב. פילוג זה הותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט.
הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ונכון להיום ממוקמת בשכונת קרית יובל, עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת הר חומה.
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. ישיבות רבות רואות בהר המור את "ישיבת האם" שלהן, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב, וכן המכינות הקדם צבאיות השונות שהם על פי האידאולוגיה של הר המור [לעומת מרכז הרב שדוגלת רק בישיבות גבוהות והסדר[1]] ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד). הישיבה מונה קרוב ל450 תלמידים כיום, מתוכם רובם (כשני שליש) הינם אברכים נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".
מרבני הישיבה
- הרב צבי ישראל טאו - נשיא הישיבה.
- הרב עמיאל שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב מרדכי שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב עודד וולנסקי - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יעקב לבנון - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יהושע צוקרמן - מלמד לימודי גמרא ואמונה.
- הרב אלי בזק - מלמד לימודי אמונה.
- הרב אריאל אדרי - ר"מ בגמרא שיעור ג'. רב שכונת הר חומה בירושלים ודיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית לישראל.
- הרב דוד ג'יאמי - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור ב', ומלמד ב'בית אמונה'.
- הרב ידידיה ריין - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'.
- ↑ ראיון עם הרב שפירא מובא בסוף ספרו מורשה