מגילת רות: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''מגילת רות''' היא אחת מחמש מגילות. נהוג לקרוא אותה בקהילות אשכנז בחג השבועות. המגילה עוסקת בסיפורה...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מגילת רות''' היא אחת מ[[חמש מגילות]]. נהוג לקרוא אותה בקהילות אשכנז ב[[חג השבועות]]. המגילה עוסקת בסיפורה של [[רות המואביה]]. נכתבה על ידי [[שמואל הנביא]] {{מקור|בבא בתרא יד ב|כן}}. | '''מגילת רות''' היא אחת מ[[חמש מגילות]]. נהוג לקרוא אותה בקהילות אשכנז ב[[חג השבועות]]. המגילה עוסקת בסיפורה של [[רות המואביה]]. נכתבה על ידי [[שמואל הנביא]] {{מקור|בבא בתרא יד ב|כן}}. | ||
==סיפור המגילה== | ==סיפור המגילה== | ||
סיפור המגילה מתרחש בתקופת [[השופטים]]. המגילה מספרת על אחד מנכבדי העיר [[בית לחם]] [[יהודה (אזור)|יהודה]], אלימלך שמו, שנאלץ לרדת למואב | סיפור המגילה מתרחש בתקופת [[השופטים]]. המגילה מספרת על אחד מנכבדי העיר [[בית לחם]] [[יהודה (אזור)|יהודה]], אלימלך שמו, שנאלץ לרדת למואב מפני הרעב שהיה ביהודה. חז"ל מסבירים כי היה לו מספיק מזון כדי לאכול בשנת הרעב, אלא שעניי העיר התדפקו על דלתו לבקש אוכל והוא לא רצה לתת להם, ולכן ברח למואב, עם [[נעמי]] אשתו ובניו מחלון וכליון. במואב, נפטר אלימלך. מחלון וכליון נשאו נשים מואביות (על פי חז"ל היו אלו בנותיו של עגלון מלך מואב): ערפה ורות. לאחר כעשר שנים אולם מתו גם מחלון וכליון. בינתיים התרוששה נעמי, והחליטה לחזור לארץ יהודה כי שמעה כי נגמר שם הרעב. כלותיה הצטרפו אליה בדרכה, והיא ניסתה לשכנע לחזור לבית אביהן. ערפה אכן חזרה למואב, אך הצטרפה לנעמי ואמרה: "אל אשר תלכי תלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי. באשר תליני אלין ושם אקבר כה יעשה ה' לי וכה יוסיף כי המות יפריד ביני ובינך" {{מקור|רות א$רות א טז-יז|כן}}. כשהגיעו לבית לחם, בתקופת קציר שעורים, כל העיר השתוממה: "הזאת נעמי?!" ונעמי משיבה להן: "אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד" {{מקור|שם יט-כ|כן}}. רות יצאה ללקט שבולים, שכן היתה אלמנה, עניה וגיורת, והגיעה ללקט בשדהו של קרוב משפחתה [[בועז]]. לפי חז"ל, רות מצאה חן בעיניו בשל [[צניעות]]ה. בועז התעניין אודותיה, ואמר לה לבוא ללקט רק בשדה שלו, והוא יתן לה לשתות ויצווה על עבדיו לתת לה יחס טוב. לאחר שרות מספר זאת לחמותה, מציעה לה נעמי להתחתחן עם בועז, שכן הוא שאר בשרו של כליון בעלה, ובכך יתקיים מעין [[יבום]]. רות מציעה זאת לבועז, אולם בועז מגלה לה כי יש קרוב ממנו למשפחת אלימלך והוא קודם. לאחר שהקרוב הנוסף סרב בפני בית הדין לישא את רות, נאות בועז לשאת את רות. על פי חז"ל, בועז נפטר יום לאחר חתונתם, כי תפקידו היה לעבר את רות. לבן הנולד לה קראה "עובד". בנו של עובד הוא [[ישי]] אבי [[דוד]]. | ||
[[קטגוריה:חמש מגילות]] | [[קטגוריה:חמש מגילות]] | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] | ||
גרסה מ־11:49, 26 באפריל 2011
|
|
מגילת רות היא אחת מחמש מגילות. נהוג לקרוא אותה בקהילות אשכנז בחג השבועות. המגילה עוסקת בסיפורה של רות המואביה. נכתבה על ידי שמואל הנביא (בבא בתרא יד ב).
סיפור המגילה
סיפור המגילה מתרחש בתקופת השופטים. המגילה מספרת על אחד מנכבדי העיר בית לחם יהודה, אלימלך שמו, שנאלץ לרדת למואב מפני הרעב שהיה ביהודה. חז"ל מסבירים כי היה לו מספיק מזון כדי לאכול בשנת הרעב, אלא שעניי העיר התדפקו על דלתו לבקש אוכל והוא לא רצה לתת להם, ולכן ברח למואב, עם נעמי אשתו ובניו מחלון וכליון. במואב, נפטר אלימלך. מחלון וכליון נשאו נשים מואביות (על פי חז"ל היו אלו בנותיו של עגלון מלך מואב): ערפה ורות. לאחר כעשר שנים אולם מתו גם מחלון וכליון. בינתיים התרוששה נעמי, והחליטה לחזור לארץ יהודה כי שמעה כי נגמר שם הרעב. כלותיה הצטרפו אליה בדרכה, והיא ניסתה לשכנע לחזור לבית אביהן. ערפה אכן חזרה למואב, אך הצטרפה לנעמי ואמרה: "אל אשר תלכי תלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי. באשר תליני אלין ושם אקבר כה יעשה ה' לי וכה יוסיף כי המות יפריד ביני ובינך" (רות א טז-יז). כשהגיעו לבית לחם, בתקופת קציר שעורים, כל העיר השתוממה: "הזאת נעמי?!" ונעמי משיבה להן: "אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד" (שם יט-כ). רות יצאה ללקט שבולים, שכן היתה אלמנה, עניה וגיורת, והגיעה ללקט בשדהו של קרוב משפחתה בועז. לפי חז"ל, רות מצאה חן בעיניו בשל צניעותה. בועז התעניין אודותיה, ואמר לה לבוא ללקט רק בשדה שלו, והוא יתן לה לשתות ויצווה על עבדיו לתת לה יחס טוב. לאחר שרות מספר זאת לחמותה, מציעה לה נעמי להתחתחן עם בועז, שכן הוא שאר בשרו של כליון בעלה, ובכך יתקיים מעין יבום. רות מציעה זאת לבועז, אולם בועז מגלה לה כי יש קרוב ממנו למשפחת אלימלך והוא קודם. לאחר שהקרוב הנוסף סרב בפני בית הדין לישא את רות, נאות בועז לשאת את רות. על פי חז"ל, בועז נפטר יום לאחר חתונתם, כי תפקידו היה לעבר את רות. לבן הנולד לה קראה "עובד". בנו של עובד הוא ישי אבי דוד.