רבי שם טוב אבן שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי שם טוב איבן שם טוב''' היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות ספרו "'''האמונות'''" בו הוא תוקף בחריפות את ה[[פילוסופיה|פילוסופים]] היהודים, ובראשם ה[[רמב"ם]], [[ראב"ע]] ו[[רלב"ג]], המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות [[אמונה תמימה]] ולהתבסס על ה[[קבלה]]. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בדורו, שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על [[קידוש השם]], כפי שהיה לאורך כל הדורות.  
'''רבי שם טוב ב"ר יוסף איבן שם טוב''' היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות ספרו "'''האמונות'''" בו הוא תוקף בחריפות את ה[[פילוסופיה|פילוסופים]] היהודים, ובראשם ה[[רמב"ם]] (למרות שרבי שם טוב הערכיו והכיר את גדלותו ההלכתית), [[ראב"ע]], [[רלב"ג]] ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות [[אמונה תמימה]] ולהתבסס על ה[[קבלה]]. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת מאורעות קנ"א, שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על [[קידוש השם]], כפי שהיה לאורך כל הדורות.  


כמאה שנה לאחר מכן, [[רבי משה אלשקר]] (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז|כן}}.  
כמאה שנה לאחר מכן, [[רבי משה אלשקר]] (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז|כן}}.  


רבי שם טוב כתב עוד כמה כתבים בקבלה, חלקם נשתמרו עד היום בכתב יד.  
רבי שם טוב כתב כתבים בקבלה, ביניהם פירוש על [[עשר הספירות]] (ממנו נותר בידנו רק הפירוש על ספירת [[כתר]]) וכן פירוש ל[[מסכת אבות]] (ממנו נשאר בידינו הפירוש לפרק שישי בלבד).  כמו כן, כתב כמה ספרים נוספים בקבלה, חלקם מצויים בכתב יד
 
נפטר בספרד בשנת ק"צ.  


{{מיון רגיל:שם טוב אבן שם טוב}}
{{מיון רגיל:שם טוב אבן שם טוב}}

גרסה מ־08:26, 29 במאי 2011

רבי שם טוב ב"ר יוסף איבן שם טוב היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות ספרו "האמונות" בו הוא תוקף בחריפות את הפילוסופים היהודים, ובראשם הרמב"ם (למרות שרבי שם טוב הערכיו והכיר את גדלותו ההלכתית), ראב"ע, רלב"ג ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות אמונה תמימה ולהתבסס על הקבלה. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת מאורעות קנ"א, שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על קידוש השם, כפי שהיה לאורך כל הדורות.

כמאה שנה לאחר מכן, רבי משה אלשקר (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו (שו"ת מהר"ם אלשקר קיז).

רבי שם טוב כתב כתבים בקבלה, ביניהם פירוש על עשר הספירות (ממנו נותר בידנו רק הפירוש על ספירת כתר) וכן פירוש למסכת אבות (ממנו נשאר בידינו הפירוש לפרק שישי בלבד). כמו כן, כתב כמה ספרים נוספים בקבלה, חלקם מצויים בכתב יד.

נפטר בספרד בשנת ק"צ.