ארבעת המינים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ראה גם) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ה[[רמב"ם]] קושר בין בחירת ארבעת המינים לבין ארץ ישראל. וכך הוא כותב ב[[מורה נבוכים]] : "מה שנראה לי באשר לארבעת מינין שבלולב הוא שהם (הבעה של) שׂמחה וחדווה ביציאתם מהמדבר שהיה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורִמון ומים אין לשתות (במדבר כ'-ה') אל מקומות עצי פרי ונהרות. לכן נלקחו, בתור אִזכור לזאת, הפרי היפה ביותר שבהם, ו(הצמח) בעל הריח הטוב ביותר שבהם, ו(הצמח) בעל העלים היפים ביותר, וגם הצמח היפה ביותר, כלומר, ערבי נחל. | ה[[רמב"ם]] קושר בין בחירת ארבעת המינים לבין ארץ ישראל. וכך הוא כותב ב[[מורה נבוכים]] : "מה שנראה לי באשר לארבעת מינין שבלולב הוא שהם (הבעה של) שׂמחה וחדווה ביציאתם מהמדבר שהיה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורִמון ומים אין לשתות (במדבר כ'-ה') אל מקומות עצי פרי ונהרות. לכן נלקחו, בתור אִזכור לזאת, הפרי היפה ביותר שבהם, ו(הצמח) בעל הריח הטוב ביותר שבהם, ו(הצמח) בעל העלים היפים ביותר, וגם הצמח היפה ביותר, כלומר, ערבי נחל. | ||
בארבעה מינים אלה מצטרפים שלושה דברים: האחד, שהם מצויים הרבה בארץ ישראל באותה עונה והם בהישׂג ידו של כל אחד. השני, שהם יפים ביותר למראה ורעננים, וחלקם - אתרוג והדס - נותנים ריח טוב. אבל ללולב ולערבה אין ריח רע ולא ניחוח. העניין השלישי הוא שהם מתמידים ברעננותם במשך שבעה ימים, דבר שאינו מתאפשר באפרסקים, רימונים, חבושים, אגסים והדומים להם."{{מקור| | בארבעה מינים אלה מצטרפים שלושה דברים: האחד, שהם מצויים הרבה בארץ ישראל באותה עונה והם בהישׂג ידו של כל אחד. השני, שהם יפים ביותר למראה ורעננים, וחלקם - אתרוג והדס - נותנים ריח טוב. אבל ללולב ולערבה אין ריח רע ולא ניחוח. העניין השלישי הוא שהם מתמידים ברעננותם במשך שבעה ימים, דבר שאינו מתאפשר באפרסקים, רימונים, חבושים, אגסים והדומים להם."{{מקור|ח"ג,מ"ג|כן}} [http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_43.htm מקור הציטוט]] | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
*[[ארבעת המינים - עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי]] | *[[ארבעת המינים - עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי]] | ||
גרסה מ־09:14, 6 בספטמבר 2012
|
|
ארבעת המינים הם ארבעה מיני צומח שיש מצווה לטלם ולנענעם בחג הסוכות, ואלו הם:
- פרי עץ הדר = אתרוג.
- כפות תמרים = לולב.
- ענף עץ עבות = הדס.
- ערבי נחל = ערבה.
אופן קיום המצווה
לוקחים אתרוג אחד, לולב אחד, 3 הדסים ו-2 ערבות. יש שמוסיפים לעטר את ארבעת המינים בהדסים נוספים (מנהג התימנים וחב"ד). אוגדים את המינים יחד (חוץ מהאתרוג). אוחזים את אגודת הלולב ביד שמאל ואת האתרוג כשהוא הפוך (העוקץ למעלה והפיטם למטה) ביד ימין ומברכים "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב", הופכים את האתרוג, מצמידים ללולב ומנענעים. נהגו לנענע 3 פעמים לכל רוח ולמעלה ולמטה.
טעמי המצווה ורמזיה
ארבעת המינים מסמלים לפי המדרש את כל חלקי עם ישראל: האתרוג שיש בו טעם וריח הוא כנגד הצדיקים שיש בהם תורה ומעשים טובים. הלולב שיש בו (בתמר) טעם ולא ריח מסמל את מי שיש בו מעשים טובים ולא תורה, ההדס שיש בו ריח ולא טעם מסמל את מי שיש בו תורה אך לא מעשים טובים, והערבה שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלים את מי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים, ואת כולם אוגדים יחד, לבטא אחדות.
יש שהסבירו שארבעת המינים מסמלים את כל חלקי הגוף: לולב כנגד עמוד השדרה, אתרוג כנגד הלב, הדס כנגד העינים וערבה כנגד השפתיים.
הרמב"ם קושר בין בחירת ארבעת המינים לבין ארץ ישראל. וכך הוא כותב במורה נבוכים : "מה שנראה לי באשר לארבעת מינין שבלולב הוא שהם (הבעה של) שׂמחה וחדווה ביציאתם מהמדבר שהיה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורִמון ומים אין לשתות (במדבר כ'-ה') אל מקומות עצי פרי ונהרות. לכן נלקחו, בתור אִזכור לזאת, הפרי היפה ביותר שבהם, ו(הצמח) בעל הריח הטוב ביותר שבהם, ו(הצמח) בעל העלים היפים ביותר, וגם הצמח היפה ביותר, כלומר, ערבי נחל.
בארבעה מינים אלה מצטרפים שלושה דברים: האחד, שהם מצויים הרבה בארץ ישראל באותה עונה והם בהישׂג ידו של כל אחד. השני, שהם יפים ביותר למראה ורעננים, וחלקם - אתרוג והדס - נותנים ריח טוב. אבל ללולב ולערבה אין ריח רע ולא ניחוח. העניין השלישי הוא שהם מתמידים ברעננותם במשך שבעה ימים, דבר שאינו מתאפשר באפרסקים, רימונים, חבושים, אגסים והדומים להם."(ח"ג,מ"ג) מקור הציטוט]