רבי חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 48: שורה 48:
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]
[[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי]]
[[קטגוריה:חכמי ארץ ישראל]]

גרסה מ־12:20, 8 בנובמבר 2011

איורו של רבי יוסף חיים אזולאי- החיד"א

הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), היה שליח דרבנן - שְׁלוּחָא דְּרַבָּנָן [1] . מגדולי הפוסקים ומקובל. העתיק ספרים וכתבי יד עתיקים ונמנה עם ראשוני הביבליוגרפים העברים.

תולדות חייו

החיד"א נולד בירושלים בתחילת שנת תפ"ד (1724) לאביו הרב רפאל יצחק זרחי', ממשפחת רבי אברהם אזולאי, מחבר חסד לאברהם מחכמי קשטיליא שבאו מגרוש ספרד והתיישב בחברון ואשר נפטר בשנת ת"ד (1643) שם קבור אביו במערה אחת עם הרב ר"א ארחא.

מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הוריות.

להרב חיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה בטוניס, בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מליוורנו ובה נמסר לו על פטירתה. בספר תולדות החיד"א כתוב ש"היתה יחידה בדורה בחכמה בצניעות נקיות וכ"ו". איש לא ידע עך כך כדי שלא יציעו לא אישה משם.

בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות אשכנז ופולין ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, רבי נסים זרחיה היה רב בצפת. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837).

בנו השני, הרב רפאל ישעי' היה הרב של יהדות אנקונה.

השליחות הראשונה שבצע הייתה מחברון בשנת תקט"ו (1755) והיה ב"אפריקא, ממצרים, וטוניס ואגפיה". בפעם השנייה "סבב שליחותו גם ברוב מדינת פרנקיה, צרפת, אנגילטירה, הולאנדי, אשכנז ואגפיה".

הוא נפטר ממחלה בשבת פרשת זכור י"א אדר תקס"ו (1806) והוא בן פ"ג (83). הוא נקבר בליוורנו.

על ספריו "העלם דבר" ו"שם הגדולים"

היה סופר מהיר וכתב יותר מחמישים ספרים, ביניהם הספר "העלם דבר", שהיווה יסוד לחיבורו "שם הגדולים", הכולל שתי מערכות: א) מערכת גדולים והיא סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברם כסדר א"ב. ב) מערכת ספרים, כסדר א"ב [2].

הספר "העלם דבר" כתב בבחרותו, ועסק בו בכמה השמטות והשגות על גדולי ישראל שנעלם מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות החכמים, ולכן הקשו על הרב מדברי תלמידו ומסברת אחרון על קדמון. מחברת זו הייתה בסיס לחבורו "שם הגדולים", שהוא אבן הפינה לתולדות גדולי ישראל.

הספר שם הגדולים כולל שני חלקים [מערכות]:

  1. מערכת גדולים, סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברים בסדר א"ב.
  2. מערכת ספרים, ספרי המחברים שנזכרו בחלק א', בסדר א"ב.

רשימת המחברים כוללת יותר מ- 1300 שמות, ורשימת הספרים יותר מ- 2200. לתולדות הוסיף אגדות-עם שאין לסמוך עליהם. יצחק אייזיק בן-יעקב ערך מחדש את "שם הגדולים" (וילנה 1852)[3].

העלאת עצמותיו לארץ ישראל

בשנת תשט"ז 1956 ,במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים ארונות קודש מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל.

בעת פתיחת הארון ארעו דברים מדהימים [ראה בספר "דורש טוב לעמו" על מרן רבי מרדכי אליהו שליט"א].


הערות שוליים

  1. שליח ואוסף תרומות
  2. אנציקלופדיה יהודית דעת
  3. שם

קישורים חיצוניים