זכר למקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש. חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב {{מקור|(ירמיה ל, יז)}}: "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.({{מקור|בבלי:ראש השנה ל א$בבלי ראש השנה ל, א}}) | תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש. חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב {{מקור|(ירמיה ל, יז)}}: "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.({{מקור|בבלי:ראש השנה ל א$בבלי ראש השנה ל, א}}) | ||
==דברים שנעשים זכר למקדש== | ==דברים שנעשים זכר למקדש== | ||
*מן התורה לולב ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים. | *מן התורה [[לולב]] ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים. | ||
*נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח. | *נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח. | ||
*ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים. | *ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים. | ||
*חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות. | *חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות. | ||
*אכילת מרור בליל הסדר בזמן הזה. | *אכילת [[מרור]] בליל הסדר בזמן הזה. | ||
*כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים. | *כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים. | ||
*לדעת רבים גם [[ספירת העומר]] בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש. | *לדעת רבים גם [[ספירת העומר]] בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש. |
גרסה מ־10:54, 6 באוקטובר 2011
|
תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים זכר למקדש. חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב (ירמיה ל, יז): "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.(בבלי ראש השנה ל, א)
דברים שנעשים זכר למקדש
- מן התורה לולב ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים.
- נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח.
- ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים.
- חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות.
- אכילת מרור בליל הסדר בזמן הזה.
- כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים.
- לדעת רבים גם ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש.