ברכה לבטלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
איסור [[ברכה|לברך]] ברכה שאין חייבים בה.
איסור [[ברכה|לברך]] ברכה שאין חייבים בה.


כגון: מי שמברך באמצע ה[[סעודה]] על מאכלים שברכת '[[המוציא]]' פטרה אותם מברכה, הרי זה מברך ברכה לבטלה.
כגון: מי שמברך באמצע ה[[סעודה]] על מאכלים שברכת '[[המוציא]]' פטרה אותם מברכה, הרי זה מברך ברכה לבטלה.
שורה 9: שורה 9:


== ב[[הרהור]] ==
== ב[[הרהור]] ==
יש מי שכתב שמהרהר ברכה בלבו במקום שאינו חייב לברך - עובר באיסור 'לא תשא' מדאורייתא {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1472&st=&pgnum=37 פרח שושן, או"ח כלל א סוף סי' יד] {{מקור|עפ"י השל"ה; הביאו בברכי יוסף או"ח סי' סב, והוסיף: "ולִבי מהסס בדבריהם")}}. ויש מי שכתב שאין בדבר איסור מן התורה {{מקור|(הרב החיד"א בספר פתח עיניים ברכות כ: ובספר עין זוכר מערכה ב אות א; וכ"כ עוד אחרונים)}}.
יש מי שכתב שמהרהר ברכה בלבו במקום שאינו חייב לברך - עובר באיסור 'לא תשא' מדאורייתא {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1472&st=&pgnum=37 פרח שושן, או"ח כלל א סוף סי' יד] {{מקור|עפ"י השל"ה; הביאו בברכי יוסף או"ח סי' סב, והוסיף: "ולִבי מהסס בדבריהם")}}. ויש מי שכתב שאין בדבר איסור מן התורה {{מקור|הרב החיד"א בספר פתח עיניים ברכות כ: ובספר עין זוכר מערכה ב אות א; וכ"כ עוד אחרונים|כן}}.




שורה 22: שורה 22:
== בנוסח אחר ==
== בנוסח אחר ==
== בהקלטה ==
== בהקלטה ==
יש מי שכתב שאין בהשמעת ברכות מרשם-קול {{מקור|(- טייפ)}} משום איסור ברכה לבטלה, שהאיסור הוא על האדם שלא יברך לבטלה, ולא על מכונה. אך כשרוצים להשמיע הברכות מרשם-קול יש להשמיען במקום נקי, כדי שהשומעים לא יהרהרו בשמות במקום שאינו נקי {{מקור|(וזאת הברכה, סוף עמ' 184, בשם שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קעג,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=917&st=&pgnum=342&hilite= עמ' שמו]{{מקור|, ע"ש)}}.
יש מי שכתב שאין בהשמעת ברכות מרשם-קול {{מקור|- טייפ|כן}} משום איסור ברכה לבטלה, שהאיסור הוא על האדם שלא יברך לבטלה, ולא על מכונה. אך כשרוצים להשמיע הברכות מרשם-קול יש להשמיען במקום נקי, כדי שהשומעים לא יהרהרו בשמות במקום שאינו נקי {{מקור|(וזאת הברכה, סוף עמ' 184, בשם שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קעג,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=917&st=&pgnum=342&hilite= עמ' שמו]{{מקור|, ע"ש)}}.





גרסה מ־10:31, 5 בספטמבר 2012

איסור לברך ברכה שאין חייבים בה.

כגון: מי שמברך באמצע הסעודה על מאכלים שברכת 'המוציא' פטרה אותם מברכה, הרי זה מברך ברכה לבטלה.

מקור האיסור ותוקפו

איסור מדאורייתא או מדרבנן...


בהרהור

יש מי שכתב שמהרהר ברכה בלבו במקום שאינו חייב לברך - עובר באיסור 'לא תשא' מדאורייתא (פרח שושן, או"ח כלל א סוף סי' יד עפ"י השל"ה; הביאו בברכי יוסף או"ח סי' סב, והוסיף: "ולִבי מהסס בדבריהם"). ויש מי שכתב שאין בדבר איסור מן התורה (הרב החיד"א בספר פתח עיניים ברכות כ: ובספר עין זוכר מערכה ב אות א; וכ"כ עוד אחרונים).


בשומע כעונה

בספק

בנוסח אחר

בהקלטה

יש מי שכתב שאין בהשמעת ברכות מרשם-קול (- טייפ) משום איסור ברכה לבטלה, שהאיסור הוא על האדם שלא יברך לבטלה, ולא על מכונה. אך כשרוצים להשמיע הברכות מרשם-קול יש להשמיען במקום נקי, כדי שהשומעים לא יהרהרו בשמות במקום שאינו נקי (וזאת הברכה, סוף עמ' 184, בשם שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קעג, עמ' שמו, ע"ש).


ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב אלכסנדר אריה (בן הרב שמחה) מנדלבוים, וזאת הברכה, פרק כ - כללים בברכות, עמ' 183-184


הערות שוליים