אוהב ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (הפניה לדף רבי אברהם יהושע העשל מאפטא) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר | |||
|שם=אוהב ישראל | |||
|תמונה=[[תמונה:O'hev Israel.jpg|200px]] | |||
|כיתוב=שער הספר, דפוס ז'יטומיר תרכ"ג | |||
|מחבר=[[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]] | |||
|עורך= | |||
|תחום=[[החסידות|חסידות]] | |||
|נושא=פרשיות השבוע והמועדים | |||
|שפת המקור= | |||
|שם בשפת המקור= | |||
|תרגומים= | |||
|דפוס ראשון=ז'יטומיר תרכ"ג | |||
|הסכמות=[[רבי אהרן מטשרנוביל]]; [[רבי אברהם יעקב מסדיגורא]]; [[רבי יוסף שאול נתנזון]] מלבוב. | |||
|פירושים בולטים= | |||
}} | |||
'''אוהב ישראל''' הוא ספר המכיל את תורותיו של '''[[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא]]''' על התורה והמועדים, הנחשב לספר מרכזי בתורת ה[[החסידות|חסידות]]. | |||
==תולדות הספר== | |||
הספר הודפס לראשונה בשנת תרכ"ג בדפוס ז'יטומיר על ידי נכד המחבר, ה[[אדמו"ר]] [[רבי משולם זוסיא העשל מזינקוב]]. הוא צרף את הקדמתו לספר, ואת הסכמותיהם של [[רבי אהרן מטשרנוביל]] ו[[רבי אברהם יעקב מסדיגורא]]. על פי תיאורו של ר' משולם זוסיא, היו אנשים מאנשי הקהילה בקולבסוב ויבאס (בהן כיהן ר' אברהם יהושע כ[[רב]]) שרשמו את דברי תורתו, ובנו [[רבי יצחק מאיר העשל מזינקוב]] חשש שריבוי ההעתקות יגרום לשיבושים, בחר באחד מחברי הקהילה שירשום את הדברים ויביאם לאישורו של ר' אברהם יהושע. לפני פטירתו של ר' יצחק מאיר, ציוה לבנו ר' משולם זוסיא כי יטפל בהוצאת הכתבים, ואף שלח אליו אדם מומחה לכך שיסייע לו במלאכה. כתבים אשר הגיעו לידיו של ר' משולם זוסיא אך לא עברו תחת עיני סבו או אביו, הכניס לספר בנפרד. אמנם, מהדורה זו עברה צנזורה קשה, משום שהצנזורה בז'יטומיר היתה תחת ידם של אנשי ההשכלה שאייבו את החסידות. | |||
הספר הודפס במספר מהדורות נוספות, כולן על פי הנוסח המצונזר שבמהדורת ז'יטומיר. במהדורת למברג תרל"ג נוספה הסכמתו של רב העיר [[רבי יוסף שאול נתנזון]], בעל [[שו"ת]] "שואל ומשיב". | |||
כתב היד המקורי, לפני הצנזורה, עבר בירושה אצל צאצאי המחבר, ונמצא כיום באוצר הספרים הלאומי בירושלים, וממנו הוציא בשנת תש"מ [[רבי יצחק מאיר פליטנשטיין]] (לימים האדמו"ר מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] את הספר במהדורה מוגהת ללא חסרונות הצנזורה, בתוספת מראי מקומות ומפתחות. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14836&pgnum=1 אוהב ישראל דפוס ז'יטומיר תרכ"ג]''', אתר HebrewBooks. | |||
[[קטגוריה:ספרי חסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:59, 1 במאי 2015
|
|
| אוהב ישראל | |
|---|---|
 שער הספר, דפוס ז'יטומיר תרכ"ג | |
| מחבר | רבי אברהם יהושע העשל מאפטא |
| תחום | חסידות |
| נושא | פרשיות השבוע והמועדים |
| דפוס ראשון | ז'יטומיר תרכ"ג |
| הסכמות | רבי אהרן מטשרנוביל; רבי אברהם יעקב מסדיגורא; רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב. |
אוהב ישראל הוא ספר המכיל את תורותיו של רבי אברהם יהושע העשל מאפטא על התורה והמועדים, הנחשב לספר מרכזי בתורת החסידות.
תולדות הספר[עריכה]
הספר הודפס לראשונה בשנת תרכ"ג בדפוס ז'יטומיר על ידי נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא העשל מזינקוב. הוא צרף את הקדמתו לספר, ואת הסכמותיהם של רבי אהרן מטשרנוביל ורבי אברהם יעקב מסדיגורא. על פי תיאורו של ר' משולם זוסיא, היו אנשים מאנשי הקהילה בקולבסוב ויבאס (בהן כיהן ר' אברהם יהושע כרב) שרשמו את דברי תורתו, ובנו רבי יצחק מאיר העשל מזינקוב חשש שריבוי ההעתקות יגרום לשיבושים, בחר באחד מחברי הקהילה שירשום את הדברים ויביאם לאישורו של ר' אברהם יהושע. לפני פטירתו של ר' יצחק מאיר, ציוה לבנו ר' משולם זוסיא כי יטפל בהוצאת הכתבים, ואף שלח אליו אדם מומחה לכך שיסייע לו במלאכה. כתבים אשר הגיעו לידיו של ר' משולם זוסיא אך לא עברו תחת עיני סבו או אביו, הכניס לספר בנפרד. אמנם, מהדורה זו עברה צנזורה קשה, משום שהצנזורה בז'יטומיר היתה תחת ידם של אנשי ההשכלה שאייבו את החסידות.
הספר הודפס במספר מהדורות נוספות, כולן על פי הנוסח המצונזר שבמהדורת ז'יטומיר. במהדורת למברג תרל"ג נוספה הסכמתו של רב העיר רבי יוסף שאול נתנזון, בעל שו"ת "שואל ומשיב".
כתב היד המקורי, לפני הצנזורה, עבר בירושה אצל צאצאי המחבר, ונמצא כיום באוצר הספרים הלאומי בירושלים, וממנו הוציא בשנת תש"מ רבי יצחק מאיר פליטנשטיין (לימים האדמו"ר מקופיטשניץ את הספר במהדורה מוגהת ללא חסרונות הצנזורה, בתוספת מראי מקומות ומפתחות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אוהב ישראל דפוס ז'יטומיר תרכ"ג, אתר HebrewBooks.