רבי אברהם יעקב מסדיגורא

ערך זה עוסק באדמו"ר הראשון מסדיגורא. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך רבי אברהם יעקב פרידמן.

רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא (הראשון) היה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי סדיגורא. בנו של רבי ישראל מרוז'ין.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בכ' בחשוון תר"פ לאביו, רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. נשא את בתו של רבי אהרן השני מקרלין, ולאחר פטירתה נשא את בת אחיו רבי מנחם נחום משטפנשט.

בשנת תרי"א נפטר אביו, ואחיו הבכור ר' שלום יוסף מילא את מקומו, אולם הוא נפטר לאחר כמה חודשים, והנהגת החסידים התחלקה בין שאר בניו של ר' ישראל. ר' אברהם יעקב התיישב בסדיגורא בימים נוראים של שנת תרי"ב, ומאז נקרא על שם העיר. לבית מדרשו נהרו אלפי חסידים, והוא הפך לאחד האדמו"רים הבולטים בדורו. בשנת תרי"ד שלח מכתב למשה מונטיפיורי בו הוא מבקש ממנו לבוא לעזרת יהודי רוסיה. במכתבו הוא כותב כי הקיסר רוצה "להשמיד ח ו את כל היהודים מנער ועד זקןלבל יזכר שם ישראל עוד חלילה". שנתיים מאוחר יותר, בשנת תרט"ז, נאסר על ידי השלטונות האוסטרים בעקבות הלשנה שנבעה מרדיפת הרוסים את אביו. לאחר מאמצים רבים הוא שוחרר בכ"ג בתמוז תרי"ח. בימיו פרצה מחלוקת חריפה בין בית חסידות רוז'ין לבין בית חסידת צאנז (בעקבות יציאתו של אחיו, ר' דוב בער מליאובה להשכלה), ור' אברםה יעקב הפך להיות מוקד ההתנגדות של רבי חיים מצאנז. למרות זאת הוא לא הגיב לפגיעות מצד חסידי צאנז. הוא הצטרף לתנועת "מחזיקי הדת" שייסד רבי יהושע רוקח מבעלז, אולם במהשך פרשה חסידות סדיגורא מתנועה זו והיא הפכה להיות תנועה של חסידי בעלז בלבד.

כדרכו של אביו, נהג גם ר' אברהם יעקב בגינוני מלכות, ויחד עם זאת נהג להרעיב את עצמו מאד (ויש חוקרים הסבורים כי נפטר מחוסר מזון).

כשייסד ר' ניסן ב"ק, חסידו של אביו, את ביהכנ"ס החסידי תפארת ישראל ברובע היהודי בירושלים (על שמו של ר' ישראל מרוז'ין), תמך וסייע בהשלמתו.

נפטר בסדיגורא בי"א באלול תרמ"ג. בנו, ר' ישראל מילא את מקומו, ובנו הנוסף, ר' יצחק, ייסד את חסידות בויאן. חתניו הם רבי אבי עזרי זעליג שפירא ממוגלינצא (אביו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש), ר' נחום דב מסדיגורא, רבי ישראל מטשורטקוב ור' שלום יוסף השיל ממז'יבוז'.