רבי דוד הלוי סגל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי דוד הלוי סג"ל''' מגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]], מחבר '''[[טורי זהב]]''' ('''ט"ז''') על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | '''רבי דוד הלוי סג"ל''' מגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]], מחבר '''[[טורי זהב]]''' ('''ט"ז''') על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת שמ"ו בלודמיר שבוואהלין לר' שמואל הלוי, מפרנסי קהילת לודמיר. למד מפי אחיו הגדול, ר' יצחק הלוי, שכיהן כרב העיר (בעל [[שו"ת]] "מפרי הלוי"), וכבר אז נחשב לחריף-שכל ועילוי גדול, ומספרים כי בגיל 7 היה בקי ב'שלושש הבוות' ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־09:52, 23 בפברואר 2012
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
רבי דוד הלוי סג"ל מגדולי הפוסקים האחרונים, מחבר טורי זהב (ט"ז) על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
תולדות חייו
נולד בשנת שמ"ו בלודמיר שבוואהלין לר' שמואל הלוי, מפרנסי קהילת לודמיר. למד מפי אחיו הגדול, ר' יצחק הלוי, שכיהן כרב העיר (בעל שו"ת "מפרי הלוי"), וכבר אז נחשב לחריף-שכל ועילוי גדול, ומספרים כי בגיל 7 היה בקי ב'שלושש הבוות' (בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא).
ספריו
- טורי זהב (ט"ז) - פירוש על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- הפירוש על חלק אורח חיים נדפס בצמוד לשולחן ערוך על יד פירוש מגן אברהם (של רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר) וכינויו בפולין היה "מגן דוד" (כמו מגן אברהם), ויחד הם נקראו "מגיני ארץ", ונחשבו לשני נושאי הכלים החשובים על חלק זה (עד להופעת המשנה ברורה). על הט"ז לאו"ח כתב רבי יוסף תאומים את פירושו "פרי מגדים" (משבצות זהב).
- פירושו לחלק יורה דעה התקבל אף הוא כאחד משני נושאי הכלים המרכזיים, יחד עם שפתי כהן (ש"ך) של רבי שבתי כהן. פירוש זה הודפס עוד בחייו, ומיד עם צאתו התקבל בחביבות בקרב הלוחמדים והרבנים. דרכו היא להביא את האחרונים ולהשוות את דבריהם לשולחן ערוך, ומתוך כך להגיע לפסק ההלכה. בסוף חלק זה מובא "דף אחרון"- השגות על הש"ך שיצא באותה שנה. הש"ך השיב על השגות אלו בספר "נקודות הכסף", וכן משג השגות משלו על הט"ז. ספר זה יצא לאחר פטיתרו של הט"ז, ולכן הט"ז לא השיב עליו, ובכך, התערער מעמדו ההלכתי לעומת הש"ך. אמנם, נכדו של הט"ז, ר' יואל משברשין כתב את ספר "מגיני זהב" להגן על סבו מהשגות הש"ך. ספר זה לא קיבל את תגובתו של הש"ך, ולאור זאת קבע ועד ארבע ארצות בשנת תמ"ג, כי הט"ז הוא הפוסק המכריע בחלק זה של השולחן ערוך.
- פירשו על חלק אבן העזר וחושן משפט לא תפסו מקום מרכזי כל כך כמו שני החלקים הראשונים, גם מפני שלא הודפסו עם השולחן ערוך מתחילה (ונוספו לו רק במהדורה מאוחרת יותר), וגם מפני שעוסקים יותר בפלפולים צדדיים ואינו פירוש מסודר כמו הפירוש לאו"ח ויו"ד. פירושו לחו"מ נדפס בתוספת הערתו מהחכם צבי, ומעוד גדולים.
על פירושיו לאו"ח ויו"ד נכתבו הגהות, הערות, תיקונים,מילואים וחידושים מאת המחבר בשם זהב מזוקק.
- דברי דוד- טורי זהב- על פירוש רש"י לתורה.
נאמר עליו
| תקופת חייו של רבי דוד הלוי סגל על ציר הזמן |
|---|
 |