רבי משה יהושע הגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''רבי משה יהושע הגר''' היה האדמו"ר הקודם מויז'ניץ. נולד בוילחוביץ בי"ג בסיוון תרע"ו ...)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי משה יהושע הגר''' היה ה[[אדמו"ר]] הקודם מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]].
'''רבי משה יהושע הגר''' היה ה[[אדמו"ר]] הקודם מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]].
==תולדות חייו==
נולד בוילחוביץ בי"ג ב[[סיוון]] תרע"ו לאדמו"ר [[רבי חיים מאיר הגר]], בעל 'אמרי חיים', ומייסד מוסדות ויזניץ בישראל [[השואה]], ולאמו מרגלית. בגיל 18, התמנה על ידי אביו לכהן כרב בוילחוביץ וכראש ישיבת ויז'ניץ בגרוסווראדין. בשנת תש"ב נשא את לאה אסתר, בתו של ר' חיים מנחם מנדל מדעעש. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד נמלט עם משפחתו דרך רומניה, ועלה ל[[ארץ ישראל]] באניית מעפילים, ובתחילה נעצר במחנה המעצר בעתלית עד ששוחרר בעזרת החסידים. חסידי ויז'ניץ מציינים את יום ח' ב[[אייר]], היום בו חצה את הגבול לרומניה, כיום הצלתו.  ומונה ע"י דודו, [[רבי אליעזר הגר (ויז'ניץ)]], לכהן בראשות ישיבת ויז'ניץ שנפתחה ב[[תל אביב]], ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", ובמקביל סייע לאביו בפיתוח מוסדות חסידות ויז'ניץ ובהקמת שכונת קרית ויז'ניץ ב[[בני ברק]]. לאחר שהוקמה הקריה, מונה על ידי אביו לכהן כרב השכונה.  
נולד בוילחוביץ בי"ג ב[[סיוון]] תרע"ו לאדמו"ר [[רבי חיים מאיר הגר]], בעל 'אמרי חיים', ומייסד מוסדות ויזניץ בישראל [[השואה]], ולאמו מרגלית. בגיל 18, התמנה על ידי אביו לכהן כרב בוילחוביץ וכראש ישיבת ויז'ניץ בגרוסווראדין. בשנת תש"ב נשא את לאה אסתר, בתו של ר' חיים מנחם מנדל מדעעש. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד נמלט עם משפחתו דרך רומניה, ועלה ל[[ארץ ישראל]] באניית מעפילים, ובתחילה נעצר במחנה המעצר בעתלית עד ששוחרר בעזרת החסידים. חסידי ויז'ניץ מציינים את יום ח' ב[[אייר]], היום בו חצה את הגבול לרומניה, כיום הצלתו.  ומונה ע"י דודו, [[רבי אליעזר הגר (ויז'ניץ)]], לכהן בראשות ישיבת ויז'ניץ שנפתחה ב[[תל אביב]], ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", ובמקביל סייע לאביו בפיתוח מוסדות חסידות ויז'ניץ ובהקמת שכונת קרית ויז'ניץ ב[[בני ברק]]. לאחר שהוקמה הקריה, מונה על ידי אביו לכהן כרב השכונה.  


שורה 15: שורה 16:
נפטר בכ' ב[[אדר]] תשע"ב ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות 'שומרי שבת' בבני ברק.   
נפטר בכ' ב[[אדר]] תשע"ב ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות 'שומרי שבת' בבני ברק.   


חתניו הם רבי דוד טברסקי, האדמו"ר מ[[חסידות סוויקרא|סקווירא]], רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]], רבי אהרן טייטלבוים, האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] ואחיינו הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ. {{הערות שוליים}}
חתניו הם רבי דוד טברסקי, האדמו"ר מ[[חסידות סוויקרא|סקווירא]], רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]], רבי אהרן טייטלבוים, האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] ואחיינו הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.  
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.srugim.co.il/29909-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA?di=1| יחסו לרבני הציונות הדתית], הרב משה הגר, אתר "סרוגים". 
*[http://www.kikarhashabat.co.il/tag.php?q=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%20%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%96%C2%B4%D7%A0%D7%99%D7%A5| אוסף כתבות בעקבות פטירתו], אתר 'כיכר השבת'
*[http://www.bhol.co.il/lobby2.aspx?id=23&sid=230| פרויקט מיוחד: "האדמו"ר מויזנ'יץ זצ"ל"], באתר "בחדרי חרדים".
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הגר משה יהושע}}
{{מיון רגיל:הגר משה יהושע}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]

גרסה מ־12:51, 16 במרץ 2012

רבי משה יהושע הגר היה האדמו"ר הקודם מויז'ניץ.

תולדות חייו

נולד בוילחוביץ בי"ג בסיוון תרע"ו לאדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל 'אמרי חיים', ומייסד מוסדות ויזניץ בישראל השואה, ולאמו מרגלית. בגיל 18, התמנה על ידי אביו לכהן כרב בוילחוביץ וכראש ישיבת ויז'ניץ בגרוסווראדין. בשנת תש"ב נשא את לאה אסתר, בתו של ר' חיים מנחם מנדל מדעעש. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד נמלט עם משפחתו דרך רומניה, ועלה לארץ ישראל באניית מעפילים, ובתחילה נעצר במחנה המעצר בעתלית עד ששוחרר בעזרת החסידים. חסידי ויז'ניץ מציינים את יום ח' באייר, היום בו חצה את הגבול לרומניה, כיום הצלתו. ומונה ע"י דודו, רבי אליעזר הגר (ויז'ניץ), לכהן בראשות ישיבת ויז'ניץ שנפתחה בתל אביב, ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", ובמקביל סייע לאביו בפיתוח מוסדות חסידות ויז'ניץ ובהקמת שכונת קרית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר שהוקמה הקריה, מונה על ידי אביו לכהן כרב השכונה.

הקים עוד את ארגון "צעירי ויז'ניץ" שמטרתו הייתה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה שעזבו את עולם התורה או את חסידות ויז'ניץ. הארגון פעל בישיבות חרדיות ובישיבות תיכוניות וסייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות.

בשנת תשל"ב לאחר פטירת אביו, קיבל על עצמו את האדמו"רות לחסידות ויז'ניץ, שהפכה בינתיים להיות אחת החסידויות הגדולות ביותר. בנוסף, שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.


נודע כמתמיד גדול[1] וכמי שמקפיד על שמירת העיניים. עסק רבות בספר קצות החושן. תפילתו וה"טיש"ים שערך מדי שבת וחג למעלה משלושים שנה, עד למחלתו, התאפיינו בהתלהבות גדולה. בשנת תש"ם בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל, קרא לייסוד "קווי מהדרין" נפרדים לציבור החרדי, ותיקן לימוד יומי בספר חובת הלבבות.

בשנת תשנ"ט נפטרה אשתו הראשונה, והוא משא בשנית את שיינדל, בתו של הרב יהושע סג"ל דייטש (רבה של כונת קטמון).

בשנת תשס"ג לקה במחלת האלצהיימר, ומאז פעילותו כאדמו"ר הלכה וקטנה. הנהגת החסידות בפועל עברה לידי בנו הבכור, רבי ישראל הגר[2].

נפטר בכ' באדר תשע"ב ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות 'שומרי שבת' בבני ברק.

חתניו הם רבי דוד טברסקי, האדמו"ר מסקווירא, רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא, רבי אהרן טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר ואחיינו הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ישנן עדויות בראשית ימיו בבני ברק שראוהו שב ביום ראשון בבוקר עם בגדי השבת מספריית ישיבת פוניבז', בה למד כל הלילהץ
  2. ר' ישראל הורחק על ידי אביו ממקומו הבכיר בחסידות ויז'ניץ בשנת תשמ"ד, ואת מקומו תפס אחיו הצעיר ר' מנחם מנדל, ובשנת תשס"א הוחזר ר' ישראל למקומו המרכזי, ור' מנחם מנדל פרס וייסד בבני ברק את "מרכז חסידי ויז'ניץ", שמהווה, למעשה, חצר חסידית נפרדת.