רבי משה יהושע הגר

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ
Vizshnitz.jpg
תאריך לידה י"ג בסיוון תרע"ו
מקום לידה וילחוביץ, אוסטרו-הונגריה
תאריך פטירה כ' באדר תשע"ב
מקום קבורה בני ברק
חסידות ויז'ניץ
מקום פעילות בני ברק
מספר בשושלת 5
הקודם רבי חיים מאיר הגר
הבא רבי ישראל הגר, רבי מנחם מנדל הגר
תחילת כהונה תשל"ב
סיום כהונה תשע"ב
רבותיו רבי אליעזר הגר, רבי חיים מאיר הגר
אב ר' חיים מאיר הגר
אם מרגלית
בת זוג לאה אסתר פנט
שיינדל סג"ל דייטש

רבי משה יהושע הגר היה האדמו"ר החמישי מויז'ניץ ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בוילחוביץ בי"ג בסיוון תרע"ו לאדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל 'אמרי חיים', ומייסד מוסדות ויזניץ בישראל לאחר השואה, ולאמו מרגלית. בגיל 18, התמנה על ידי אביו לכהן כרב בוילחוביץ וכראש ישיבת ויז'ניץ בגרוסווראדין. בשנת תש"ב נשא את לאה אסתר, בתו של ר' חיים מנחם מנדל מדעעש. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד נמלט עם משפחתו דרך רומניה, ועלה לארץ ישראל באניית מעפילים, ובתחילה נעצר במחנה המעצר בעתלית עד ששוחרר בעזרת החסידים. חסידי ויז'ניץ מציינים את יום ח' באייר, היום בו חצה את הגבול לרומניה, כיום הצלתו.

כשהגיע ארצה, נתמנה ע"י דודו, רבי אליעזר הגר מויז'ניץ, לכהן בראשות ישיבת ויז'ניץ שנפתחה בתל אביב, ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", ובמקביל סייע לאביו בפיתוח מוסדות חסידות ויז'ניץ ובהקמת שכונת קרית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר שהוקמה הקריה, מונה על ידי אביו לכהן כרב השכונה.

הקים עוד את ארגון "צעירי ויז'ניץ" שמטרתו הייתה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה שעזבו את עולם התורה או את חסידות ויז'ניץ. הארגון פעל בישיבות חרדיות ובישיבות תיכוניות וסייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות.

בשנת תשל"ב לאחר פטירת אביו, קיבל על עצמו את האדמו"רות לחסידות ויז'ניץ, שהפכה בינתיים להיות אחת החסידויות הגדולות ביותר. בנוסף, שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.


נודע כמתמיד גדול[1] וכמי שמקפיד על שמירת העיניים. עסק רבות בספר קצות החושן. תפילתו וה"טיש"ים שערך מדי שבת וחג למעלה משלושים שנה, עד למחלתו, התאפיינו בהתלהבות גדולה.

בשנת תש"ם בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל, קרא לייסוד "קווי מהדרין" נפרדים לציבור החרדי, ותיקן לימוד יומי בספר חובת הלבבות.

בשנת תשנ"ד נפטרה אשתו הראשונה לאה אסתר. ובשנת תשנ"ט נשא בשנית את שיינדל, בתו של הרב יהושע סג"ל דייטש (רבה של שכונת קטמון).

בשנת תשס"ג לקה במחלת האלצהיימר, ומאז פעילותו כאדמו"ר הלכה וקטנה. הנהגת החסידות בפועל עברה לידי בנו הגדול, רבי ישראל הגר[2]. הבן הצעיר - רבי מנחם מנדל פרש וייסד בבני ברק את "מרכז חסידי ויז'ניץ", שמהווה, למעשה, חצר חסידית נפרדת.

נפטר בכ' באדר תשע"ב ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות 'שומרי שבת' בבני ברק. מתלמידיו: ר' מרדכי גנוט בעל לוח דבר בעתו.

ספריו[עריכה]

  • ישועות משה- סדרת תורותיו בחסידות.
  • אראנו בישע- על "שער חשבון הנפש" בספר [[�ובות הלבבות]].
  • לקוטי תורה

צאצאיו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ישנן עדויות(דרוש מקור) בראשית ימיו בבני ברק, שנראה שב ביום ראשון בבוקר עם בגדי השבת מספריית ישיבת פוניבז', בה למד כל הלילה.
  2. רבי ישראל הורחק על ידי אביו ממקומו הבכיר בחסידות ויז'ניץ בשנת תשמ"ד, ואת מקומו תפס אחיו הצעיר רבי מנחם מנדל, ובשנת תשס"ב הוחזר רבי ישראל למקומו המרכזי.
הקודם:
רבי חיים מאיר הגר
אדמו"רי ויז'ניץ הבא:
רבי ישראל הגר
רבי מנחם מנדל הגר