פרשת פרה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[פרשיה]] מן התורה, ש[[קריאת התורה|קוראים אותה]] ב[[ציבור]] ב[[שבת פרה]] נוסף על [[פרשת השבוע]], בשבת | [[פרשיה]] מן התורה, ש[[קריאת התורה|קוראים אותה]] ב[[ציבור]] ב[[שבת פרה]] נוסף על [[פרשת השבוע]], בשבת שלפני [[שבת החודש]]. | ||
גרסה מ־03:45, 18 במרץ 2012
|
|
פרשיה מן התורה, שקוראים אותה בציבור בשבת פרה נוסף על פרשת השבוע, בשבת שלפני שבת החודש.
הפרשה
"פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת פרשת חוקת (במדבר יט, א-כב), העוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה.
חיוב הקריאה
יש אומרים, כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה (שו"ע או"ח תרפה, ז), ויש אומרים שחיוב קריאתה הוא רק מדרבנן (מ"ב שם ס"ק טו בשם הרבה אחרונים).
סיבת קריאתה
בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להיטהר לפני הרגל, ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.
סדר הקריאה
מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ואליו עולים שבעה קרואים. ולמפטיר קוראים בספר התורה השני את "פרשת פרה".
הפטרת פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" (יחזקאל לו, א), ואילך. הספרדים נהגו לסיים בפסוק
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)> (פורום אוצר החכמה)