הרב משה אביגדור עמיאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 26: שורה 26:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60098| על הרב באתר הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב]  
*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60098 על הרב באתר הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב]  
*[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx כתביו] באתר [http://www.hebrewbooks.org היברו בוקס]
*[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx כתביו] באתר [http://www.hebrewbooks.org היברו בוקס]



גרסה מ־07:33, 18 במרץ 2012

הרב משה אביגדור עמיאל

הרב משה אביגדור עמיאל היה הרב הראשי לתל אביב וממנהיגי תנועת המזרחי.

תולדות חייו

נולדת בשנת תרמ"ג בפרוזא שבפולין. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד בישיבת טלז אצל הרב אהרן גורדון, הרב שמעון שקאפ והרב יוסף לייב בלוך. ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת בריסק של רבי חיים סולובייצ'יק, ובישיבת וילנא אצל הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ורבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק- בעל האור שמח. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי. בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג נבח לכהן כרבה של גראיווה. בשנת תר"פ כיהן כרבה של אנטוורפן שבבלגיה, שם ייסד ישיבות ובתי ספר דתיים. כאן גם הקים לראשונה את ישיבת "הישוב החדש" שהועתקה מאוחר יותר לתל אביב.

בחודש אדר תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון, והרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון במדינת ישראל, הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי. בכ"א בטבת תרצ"ו החל לכהן כרב העיר, כשגבר בהצבעה על הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. בתל אביב הקים מחדש את ישיבת "הישוב החדש" (שכונתה "הישוב" במלעיל), שהיתה ישיבה תיכונית עם לימודי חול, וכן מוסדות תורה וחסד אחרים. היה מרבני המזרחי, ונאם בעצרות המפלגה באירופה. נפטר בי"ד בניסן תש"ו.

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ט; חלק שני - תל אביב תש"ב וחלק שלישי - תל אביב תש"ה.
  2. שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו; חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו וחלק שלישי - ירושלים ת"ש.
  3. שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג וחלק שני - ירושלים תרצ"ו.
  4. החלק הראשון של הספר יצא ג"כ בשנת תרפ"ב. החלק השני של הספר - דרכי הקניינים, יצא ג"כ במהדורה שניה הוצאת בילגוריי-ווארשא תרצ"א.