יום המיוחס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
כינוי ל-[[ב' סיוון]]. | כינוי ל-[[ב' סיוון]]. | ||
יש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין [[ראש חודש]] [[סיוון]] ל[[שלושת ימי ההגבלה]]. ויש המסבירים<ref>שו"ת דברי מלכיאל {{מקור|דברי מלכיאל ג כג$ח"ג סי' כג#ד"ה וחשבון הל"ג|כן}}: "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..."</ref> שיום זה מיוחס הוא מחמת שבו<ref>דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר ב{{מקור|בבלי:שבת פו ב$שבת פו:}} {{מקור|רש"י שמות יט, ג}}; {{מקור|אליה רבה תצג יח$אליה רבה סי' תצג ס"ק יח}}; ועוד.</ref> נאמר ל[[בני ישראל]]: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." {{מקור|שמות יט$שמות יט, ה-ו|כן}}. | == עניינו == | ||
יש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין [[ראש חודש]] [[סיוון]] ל[[שלושת ימי ההגבלה]]{{דרוש מקור}}. ויש המסבירים<ref>שו"ת דברי מלכיאל {{מקור|דברי מלכיאל ג כג$ח"ג סי' כג#ד"ה וחשבון הל"ג|כן}}: "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..."</ref> שיום זה מיוחס הוא מחמת שבו<ref>דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר ב{{מקור|בבלי:שבת פו ב$שבת פו:}} {{מקור|רש"י שמות יט, ג}}; {{מקור|אליה רבה תצג יח$אליה רבה סי' תצג ס"ק יח}}; ועוד.</ref> נאמר ל[[בני ישראל]]: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." {{מקור|שמות יט$שמות יט, ה-ו|כן}}. | |||
== מהלכותיו == | |||
ביום זה לא אומרים [[תחנון]] (כמו כל הימים מ[[ראש חודש]] סיוון עד י"ב בו) - מכיוון שהוא "מיוחס" - כלומר נמצא בין 2 ימים בהם יש סיבה לא לומר תחנון: מלפניו ראש חודש ולאחריו שלושת ימי הגבלה. | ביום זה לא אומרים [[תחנון]] (כמו כל הימים מ[[ראש חודש]] סיוון עד י"ב בו) - מכיוון שהוא "מיוחס" - כלומר נמצא בין 2 ימים בהם יש סיבה לא לומר תחנון: מלפניו ראש חודש ולאחריו שלושת ימי הגבלה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מועדים]] | [[קטגוריה:מועדים]] |
גרסה מ־15:25, 23 במאי 2012
|
כינוי ל-ב' סיוון.
עניינו
יש המסבירים שיום זה נקרא 'יום המיוחס' היות ואין בו שום מעלה מצד עצמו, והוא חל בין ראש חודש סיוון לשלושת ימי ההגבלה(דרוש מקור). ויש המסבירים[1] שיום זה מיוחס הוא מחמת שבו[2] נאמר לבני ישראל: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." (שמות יט, ה-ו).
מהלכותיו
ביום זה לא אומרים תחנון (כמו כל הימים מראש חודש סיוון עד י"ב בו) - מכיוון שהוא "מיוחס" - כלומר נמצא בין 2 ימים בהם יש סיבה לא לומר תחנון: מלפניו ראש חודש ולאחריו שלושת ימי הגבלה.
הערות שוליים
- ↑ שו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' כג): "...אבל מראש חודש סיון ואילך - הימים ימי שמחה בעצמותם, שהחלו להכין את עצמם לקבלת התורה, ונאמר להם ביום ב' סיון שיהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ולזה נהגו לקרותו: 'יום המיוחס'..."
- ↑ דברים אלו נאמרו ביום זה כמבואר בשבת פו: רש"י שמות יט, ג; אליה רבה סי' תצג ס"ק יח; ועוד.