עין איה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
"אי"ה" הם ראשי התבות של שם המחבר (אברהם יצחק הכהן), ועל משקל "[[עין יעקב]]", וביחד מתקבל "עין איה" ביטוי שנזכר ב[[תנ"ך]] ({{מקור|איוב כח ז}}): "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה".  
"אי"ה" הם ראשי התבות של שם המחבר (אברהם יצחק הכהן), ועל משקל "[[עין יעקב]]", וביחד מתקבל "עין איה" ביטוי שנזכר ב[[תנ"ך]] ({{מקור|איוב כח ז}}): "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה".  


ראה: [[כתבי הראי"ה]]
ספר זה, שנכתב בהיות הרב קוק רב בחו"ל, נחשב לקל חסית לשאר ספריו של הרב קוק, ולכן רבנים רבים ממליצים ללמוד אותו בתחילת הלימוד<ref>למשל: [[הרב אברהם שפירא]], דבריו מובאים בקובץ "ניצני ארץ" בהוצאת [[ישיבת מרכז הרב]] חלק י"ח עמ' 658.</ref>.
==קישורים==
==קישורים==



גרסה מ־22:29, 24 במרץ 2013

עין איה הוא אחד מספרי היסוד של הרב קוק. עוסק בביאור אגדות חז"ל שבש"ס, על מסכת ברכות (שני חלקים) ומסכת שבת (שני חלקים). בסוף מסכת ברכות מובאים הפירושים לאגדות שבמסכתות שבסדר זרעים אשר אין עליהן תלמוד בבלי.

"אי"ה" הם ראשי התבות של שם המחבר (אברהם יצחק הכהן), ועל משקל "עין יעקב", וביחד מתקבל "עין איה" ביטוי שנזכר בתנ"ך (איוב כח ז): "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה".

ספר זה, שנכתב בהיות הרב קוק רב בחו"ל, נחשב לקל חסית לשאר ספריו של הרב קוק, ולכן רבנים רבים ממליצים ללמוד אותו בתחילת הלימוד[1].

קישורים

  1. למשל: הרב אברהם שפירא, דבריו מובאים בקובץ "ניצני ארץ" בהוצאת ישיבת מרכז הרב חלק י"ח עמ' 658.