הרב שלמה חיים הכהן אבינר: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב שלמה חיים הכהן אבינר הוא רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים בעיר העתיקה בירושלים, מגדולי רבני הציונות הדתית. פרסם למעלה ממאה ספרים בכל תחומי התורה.

תולדות חייו

נולד כשלמה לנגנאואר בשנת 1943 בעיר ליון שבצרפת, תחת שלטון הנאצים. הוריו והוא כתינוק נאלצו, בדומה לשאר היהודים שהתגוררו בצרפת, להתחבא תחת זהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה ממקימי ארגון "בני עקיבא" בצרפת לאחר השואה, ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא שלמה אבינר.
בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת. בגיל 16 נכנס לאוניברסיטה למדעים ולמד מתמטיקה, פיזיקה והנדסת חשמל והוסמך כמהנדס אלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת, ולאחר מכן גויס לצבא הצרפתי, בו שירת במקצועו - אלקטרוניקה, בחיל האוויר.
בשנת 1966, ביום שבו סיים את שרותו הצבאי, בהיותו בן 23, עזב את צרפת בהשאירו מאחור את כל משפחתו. יחד עם גרעין בני עקיבא עלה לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. בכך החליט ליישם את האידאל של חיי העבודה והחקלאות בארץ. מאוחר יותר עלו בעקבותיו כל בני משפחתו, ביניהם אחיו, הרב אלישע אבינר, המכהן כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים ונחשב לאחד מגדולי המחנכים הדתיים- לאומיים.

מאוחר יותר התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת בחיל הרגלים. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הדרומית ובמלחמת יום הכיפורים לחם בגבול הצפון. בצה"ל הגיע לדרגת סגן.

למד בישיבת מרכז הרב, שבראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק. לאחר כשנה, כאשר חודש היישוב היהודי בחברון, עבר ללמוד בישיבה שם שבראשות הרב אליעזר ולדמן. למרות שלמד בחברון, המשיך להגיע לשיחותיו של הרצי"ה ואף הקליטן, ולימים, על פי בקשת הרצי"ה הדפיסן והציאן לאור תחילה בחברות ואח"כ בספרים בסדרה שיחות הרב צבי יהודה.

בשנות לימודיו בישיבה, כדי להימנע מקבלת מלגה מהישיבה, עבד בהוראת מתמטיקה בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ירושלים לצעירים. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה, הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. למרות זאת, מאוחר יותר נשלח פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית‏.

בשנת 1971, לאחר שקיבל את הסמכתו לרבנות, מאת הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, על פי המלצה של הרצי"ה, החל לכהן כרב קיבוץ לביא שבגליל התחתון, ולמלא את מקומו של הרב משה לוינגר שמילא תפקיד זה לפניו. הדבר היה לאחר שהרב לוינגר עבר לייסד את היישוב היהודי בחברון ולאחר שמספר קיבוצים דתיים הרחיקו מעליהם את הרבנים, בשל סכסוכים שונים. למרות זאת, הרב אבינר היה אהוד בקיבוץ, דבר שגרם מאוחר יותר לקיבוצים אחרים לשוב ולמנות רב לקיבוץ. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם האידאל הקיבוצי.

בשנת 1977 עזב את הקיבוץ ועבר לכהן כרב מושב קשת ברמת הגולן. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב בית אל (כ-4 שנים לאחר הקמתו), תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. בשנת 1983, במקביל לרבנות בבית-אל, הקים את ישיבת עטרת כהנים (בשנת תשס"ה שונה שמה ל"עטרת ירושלים") בירושלים ועמד בראשה. הישיבה נמצאת ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ונוסדה בתוך המבנה החרב של ישיבת "תורת חיים".

בשנת 1981, לקראת הנסיגה מסיני ופינוי ימית, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב בעצמונה. עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם ה' רוצה אותה".

דעותיו והשקפותיו

דרכו בפסיקת הלכה

כרבים מרבני הציבור הדתי לאומי, הרב מתחשב בצרכי הציבור ובקשייו וסומך רבות על דעת המקילים.

דוגמאות: מתיר לא להפריש מעשר כספים וסומך על הפוסקים הסוברים שזו הנהגה טובה. (עיין אתר ספריית חוה).

לגבי קוסם כתב: כיון שאין הוכחותיו של הגרח"ד הלוי מוכרחות קשה מאוד להקל באיסור תורה נגד רב רובם של הפוסקים, מכל מקום מי שרוצה להקל אין למחות נגדו בתוקף שהרי יש לו על מי לסמוך.

לגבי תותים הוא כתב שאין צורך לטחון או לבשל ופירט איך כן לעשות.(שו"ת sms בעלון עולם קטן פרשת שמיני) הוא כתב שם שדבריו הם על פי הוראות הרבנות הראשית. באופן כללי הוא כותב שאפשר לסמוך על הרבנות ואף יש בכך חשיבות שמחמירים בכבודה של הרבנות הראשית.(שו"ת שאילת שלמה) לעומתו רבני כושרות ועוד טוענים שיש בעיות חמורות בכשרות של מסעדות ואולמות אף שיש להם אישור של הרבנות הראשית.

שו"ת sms

בשנים האחרונות יש אפשרות של שליחת sms לרבנים על מנת לקבל מהם תשובות הלכתיות קצרות ואף תשובות על שאלות אמוניות. מתחילת הפרויקט ועד עכשיו הרב אבינר הוא בין הרבנים המובילים בעניית תשובות בsms. בשנים האחרונות מתפרסמות בעלוני שבת- מעייני הישועה ועולם קטן חלק מהשאלות והרבנים המשיבים בהם הם הרב אבינר והרב שמואל אליהו. ההערכה היא כי הרב עונה כ-300 תשובות ביום!

ספריו

הרב אבינר הוציא לאור ספרים רבים מאוד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שחלק גדול מהספרים הוא שכתוב של שיעורים מוקלטים.

ספרי פירושים

רבים מספריו הם ספרי פירוש, בין היתר בגלל שהעביר שיעורים רבים על ספרים.

חלק מספרי הפירוש שלו:

• פירוש לכוזרי, ארבעה כרכים.

• פירוש לשיר השירים.

• פירוש למסילת ישרים, שני כרכים.

• פירוש לפרקי אבות, שני כרכים.

• פירוש לשמונה פרקים לרמב"ם.

• פירוש על ההגדה של פסח.

• פירוש על חמש מגילות, חמישה כרכים.

• פירוש על ספר אורות, שני כרכים.

• פירוש על ספר יונה.

• שיר המעלות - פירוש על ברכת המזון.

• "תפילת עמך" - על סידור התפילה- שלושה כרכים.

• "ראשית"- על ספר בראשית.

• "ואלה שמות" על ספר שמות.

• פירוש על ספר אורות התורה של הרב קוק.

• פירוש להלכות משיח ברמב"ם, בתוספת קונטרס "שלא יעלו בחומה" בנושא שלוש השבועות.

• פירוש לספר נפש החיים, ארבעה כרכים.

הפירושים ברובם אינם ביאור הכתוב באופן פשטני אלא הרחבה בנושא המדובר.

ספרי הלכה

הרב פרסם מאמרים הלכתיים רבים. חלקם קובצו בספרים.

• "עם כלביא" שאחר כך יצא לאור כחלק א' של שו"ת שאילת שלמה.

• "שו"ת שאילת שלמה". ח' חלקים (כיום ד' חלקים).

• "גן נעול" ספר בהלכת צניעות.

• "חסד נעוריך"- בנושא צניעות ותנועות נוער- תנועה מעורבת.

• "באהבה ובאמונה"- שאלות ותשובות הלכתיות ואמוניות.

• "מקדם לבית אל" - בירורים הלכתיים וארץ-ישראליים.

• "שו"ת אינתיפאדה"- שאלות ותשובות בנושאי הסכסוך הישראלי-ערבי.

• "שו"ת ס.מ.ס" - קובץ תשובות שענה הרב באמצעות הודעות s.m.s לשואלים רבים.

• "טהור שפתיים" - בענייני לשון הרע, שמירת הלשון ותקשורת.

ספרי אמונה

הרב פרסם ספרי אמונה רבים וביניהם:

• "חיי עולם"- על לימוד תורה.

• "אורות מאופל" (משבריך וגליך עלי עברו) - על השואה.

• "טהרת הברית" בנשוא שמירת הברית- לבנים בגיל תיכון.

• "בין אור לחושך" - בין חכמים אמיתיים לאדמו"רים מזוייפים.

• "טל אורות" - שיחות בנושאים אמוניים סביב פרשת השבוע.

• "טל חרמון" - שיחות על פרשת השבוע ושיחות על המועדים- שני כרכים.

• "פנים אל פנים" "ואהבת לרעייתך כמוך" ו"פרקי אהבה"- בנושאי זוגיות ושלום בית.

• "אשת חיל"- על נשים בתנ"ך.

• " בת מלך" - על מעמד האשה ביהדות.

• "חינוך באהבה" (החינוך הטבעי ותורת אמך)- ספרים בנושאי חינוך הגיל הרך וגיל ההתבגרות- שני כרכים.

• "נסיכי אדם"- לדמותם של גדולי ישראל.

• "על דגלו"- ענייני אמונה וצבא.

• "מחיל אל חיל"- שו"ת הלכתי-אמוני לחיילים.

• "משיב הרוח" ו"שאל נא" - שו"ת אמוני לבני נוער.

• "וגבר ישראל" - ענייני תנחומים.

• "יוצר אור" - על אמונה ופילוסופיה.

• "למקדשך תוב" - ענייני ירושלים ובית המקדש.

• "והלכת בדרכיו"- בנין המידות.

• "נשים שמחות"

• "אחותי כלה" "עצם מעצמי"- הדרכות לנישואין.

• "ראש ממשלה"- פרקי כבוד למלכות ישראל.

• (חוברת) "צניף טהור"- צניעות בגדי נשים.

• "אש מח" - שיחות לנוער.

• "תמימי דרך" - על דבקות בה'.

• "ימי תשובה"- על התשובה והימים הנוראים.

• "מעגלים" - ימי צום וחורבן.

• "ישראל והזמנים" על המועדים.

ספרים שערך מתורתם של אחרים ועליהם

• "שיחות הרב צבי יהודה על התורה"- חמישה כרכים.

• "שיחות הרב צבי יהודה על המועדים" - שני כרכים.

• "שיחות הרב צבי יהודה על ספר אורות".

• "שיחות הרב צבי יהודה על ספר אורות התורה"

• "שיחות הרב צבי יהודה על ארץ ישראל".

• שיחות הרב צבי יהודה על יהדות ונצרות".

• "הבית היהודי"- דברי הרצי"ה בנושאי צניעות, נישואין האשה ועוד.

• "רבנו"- ספר אלבומי על הרב צבי יהודה הכהן קוק.

• "הגדה של פסח" עם פירוש הרצי"ה.

• "פירורים משולחן גבוה"- מתורתו של רבו, הרב יהודה ליאון אשכנזי("מניטו").

• "חכמת נשים"- מיומנה של גליקל מהמלין.

• "הליכות הראי"ה"- מאגרות הרב אברהם יצחק הכהן קוק בסידור חדש ובעריכה חדשה.

• "צבי קודש"- תולדות חייו של הרצי"ה.

ספרי ילדים

• "אבא לא ישוב"- התמודדות עם אבדן ושכול.

• "אני לא שווה"- דימוי עצמי והתמודדות עם ילדים שונים.

• "אברי יוצא ממצרים" - סיפור יציאת מצרים ע"פ התורה וחז"ל מעובד לילדים.

• "המלך רבי שאול ואל" - סיפורו של ר' שאול וואהל שנהיה מלך פולין ליום אחד בזכות חסד.

• "סיפורי יעל" - סיפורים לבית ספר יסודי.

• "בת מצווה" - ספר מתנה לבת מצווה.

• "שלושה סיפורים מוזרים" - שלושה סיפורים על מהר"ל מפראג, ענוה ועוד.

קישורים חיצוניים

• שיעורי הרב אבינר באתר ישיבת עטרת ירושלים
• שיעורי הרב אבינר באתר מכינת בני דוד
• שיעורי הרב אבינר באתר מכינת עצמונה
• שיעוריו באתר מורשת
• שיעוריו באתר מכון מאיר
• אודותיו באתר ישיבת עטרת ירושלים