מילון הראי"ה:חסידי ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים)
 
מ (Automatic page editing)
 
שורה 1: שורה 1:
אנשי [[מילון הראי"ה:הקודש|הקודש]], המלאים [[מילון הראי"ה:אהבת ד'|אהבת ד']] ואהבת העולם, אהבת הבריות ועזוז ששון החיים, מלאי [[מילון הראי"ה:בטחון|בטחון]], ורוויי צפיית [[מילון הראי"ה:ישועה|ישועה]], הממלאים גם את כל מחשכי העולם אורה וזיוה, וכל נאות קדרות, ששון וחדות ישועה [א"א 103 (א"ק ד שצד)].
אנשי [[מילון הראי"ה:הקודש|הקודש]], המלאים [[מילון הראי"ה:אהבת ד'|אהבת ד']] ואהבת העולם, אהבת הבריות ועזוז ששון החיים, מלאי [[מילון הראי"ה:בטחון|בטחון]], ורוויי צפיית [[מילון הראי"ה:ישועה|ישועה]], הממלאים גם את כל מחשכי העולם אורה וזיוה, וכל נאות קדרות, ששון וחדות ישועה [א"א 103 (א"ק ד שצד)].
=== חסידים===
=== חסידים===
- קדושי עליון שהתעלה שכלם לעומק [[מילון הראי"ה:המוסר|המוסר]] הכלול [[מילון הראי"ה:בתורת ד'|בתורת ד']]. שהתעלתה נפשם למעלת [[מילון הראי"ה:היושר|היושר]] להיות דבקה בעצם טבעה בשיווי קדושת התורה [עפ"י ע"א א ה פח].
- קדושי עליון שהתעלה שכלם לעומק [[מילון הראי"ה:המוסר|המוסר]] הכלול [[מילון הראי"ה:בתורת ד'|בתורת ד']]. שהתעלתה נפשם למעלת [[מילון הראי"ה:היושר|היושר]] להיות דבקה בעצם טבעה בשיווי קדושת התורה [עפ"י ע"א א ה פח].

גרסה אחרונה מ־14:03, 27 באוגוסט 2012

אנשי הקודש, המלאים אהבת ד' ואהבת העולם, אהבת הבריות ועזוז ששון החיים, מלאי בטחון, ורוויי צפיית ישועה, הממלאים גם את כל מחשכי העולם אורה וזיוה, וכל נאות קדרות, ששון וחדות ישועה [א"א 103 (א"ק ד שצד)].

חסידים[עריכה]

- קדושי עליון שהתעלה שכלם לעומק המוסר הכלול בתורת ד'. שהתעלתה נפשם למעלת היושר להיות דבקה בעצם טבעה בשיווי קדושת התורה [עפ"י ע"א א ה פח]. חסידי עליון - ישרי לבב באמת [קובץ ה רעה]. בני עליון, שכל מעינם הוא אור אלהים והזרחתו בעולם, בכל החיים וכל מצביהם [קבצ' ב עה]. "טייעא"[1]- סוחר. מעלה מיוחדת בחכמה, (כ)ענין סחורה על השגת התורה. (כ)סוחר הסובב והולך לקנות סחורה המקובצת, והוא נודד ממקומו תמיד, כן יש בחי' בחכמים, שמעיין בחכמתו ע"י סיוע של כל הדברים שרואה תחת השמש, ובכל חילוקי בחינות הנבראים, וגם בוחן הרבה דברי תורה מנפשו, והולך ממדרגה למדרגה לבחון דרכים ונתיבות של תורה. גם הוא מבין איך להתנהג בפועל בקדושת התורה, ובאיזה דרכים יגיע על ידה למעלות עליונות, בין ע"י התורה שמחדש בעצמו, בין מה שחכמים אחרים מחדשים, והוא דוגמת הסוחר המזמין את הסחורה לפני הקונים [עפ"י מ"ר 440]. חכם העסקן בחכמות התחתונות מצד הגוף לעלות על ידם אל חכמה מעולה בעניני הנשמה, וחוקר לכל תכלית בחכמת התורה ע"י ראיית חושיו בעניני האדם והעולם, ע"כ הוא תר וחופש ונודד לדרכים לראות מעשה ד' ונפלאותיו, והוא יודע דרכי המדות והמעלות ותהלוכותיהם כראוי לכל אדם לפי ענינו, כי שלמות חכמתו להכין התורה הוא שתהיה מושגת לכל אדם לפי ערך הנאתו וקירוב תועלתו, כסוחר הזה שמזמין הסחורה ליד הקונה בלא טורח [עפ"י מ"ר 441]. כינוי לחכם גדול מורה על חכמתו הגדולה כמו "כי טוב סחרה מסחר כסף" ו"ממרחק תביא לחמה" [עפ"י מ"ר 443]. ע' במדור זה, "מרי חיטיא".[2]

הערות שוליים[עריכה]

  1. רש"י ברכות ו: טייעא - סוחר ערבי.
  2. סוחר. מחצדי חקלא - ביחס לשתי בחינות אלו שבמעלות התורה, החכמה ולומדיה, ע' ע"א ד ז טו, ובאג' ג אגרת תשצה. ש"ק, קובץ ג קיב.