רבי יהושע בועז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 72991 של אליהו אמזלג (שיחה) ההשחתה של אליהו אמזלג אינה אובייקטיבית ראה דף השיחה) |
אליהו אמזלג (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד. | '''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד. | ||
==תולדות חייו== | |||
'''לידתו''' - רבי יהושע בועז נולד באיטליה, בתקופת מרן [[רבי יוסף קארו]] זצ"ל, למשפחה מצאצאי מגורשי ספרד. בכמה מקורות הופיע כי היה בעצמו ממגורשי ספרד, בהיותו נער, ולפי זה נמצא כי נולד בשנת רל"ב לערך{{הערה|1=אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכן כתבו הרב שלום דוב וולפא בספר לקט שכחת הפאה בהתבסס על כך שגלה בגירוש ספרד וכדלהלן. והעתיק דבריו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47238&st=&pgnum=42 ספר "חן וכבוד" בהקדמה (עמ' ב)].}}, ובהיותו אברך צעיר גלה ב[[גירוש ספרד]]{{הערה|1=הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169. וכן הובא ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית 'דעת'] בשם אנציקלופדיה "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן.}} החוקרים האחרונים שללו קביעה זו, מאחר וכאשר היה בגיל 36 הזכיר בהקדמתו את מסורת הש"ס שנדפסה בשנת רפ"ג, וקבעו כי נולד באיטליה בשנת רע"ח{{הערה|1=ראה במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו], וכן מאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. וראה בהערה הבאה.}}, והוא מצאצאי מגורשי ספרד{{הערה|1=ראה במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?108103& מוריה גיליון קג] (עמ' צח ואילך), וזאת בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את העובדה כי שלח את כתביו לדפוס הש"ס שנדפס בשנת ש"ו. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד. הרב חבצלת חותם את דבריו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מדבריו הוא שבן ל"ו שנה היה כשמסר הספר לבית הדפוס, גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך"]}}, תוך שאינם שוללים את האפשרות שנולד בסביבות שנת ר"ס {{הערה|1=ראה דיון על כך ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103066 פורום 'אוצר החכמה']}}. | |||
'''פטירתו''' - היתה בין שנת שי"ד לשנת שט"ו, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל{{הערה|1=ראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו].}}. יש הטוענים בטעות כי נפטר בשנת שי"ג{{הערה|השערה זו (שנפטר בשנת שי"ג) מופיעה בספר 'סדר הדורות הקצר', שם.}}. לכל הדעות, הוא נפטר טרם הדפסת רוב ספריו. | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* הרב שלמה גאטעסמאן, '''רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו''', מתוך: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=75 ישורון כ עמ' עה] ואילך | * הרב שלמה גאטעסמאן, '''רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו''', מתוך: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=75 ישורון כ עמ' עה] ואילך | ||
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית דעת] | |||
* סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי, תשס"ד | * סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי, תשס"ד | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־00:52, 30 באוגוסט 2012
|
|
רבי יהושע בועז היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד.
תולדות חייו
לידתו - רבי יהושע בועז נולד באיטליה, בתקופת מרן רבי יוסף קארו זצ"ל, למשפחה מצאצאי מגורשי ספרד. בכמה מקורות הופיע כי היה בעצמו ממגורשי ספרד, בהיותו נער, ולפי זה נמצא כי נולד בשנת רל"ב לערך[1], ובהיותו אברך צעיר גלה בגירוש ספרד[2] החוקרים האחרונים שללו קביעה זו, מאחר וכאשר היה בגיל 36 הזכיר בהקדמתו את מסורת הש"ס שנדפסה בשנת רפ"ג, וקבעו כי נולד באיטליה בשנת רע"ח[3], והוא מצאצאי מגורשי ספרד[4], תוך שאינם שוללים את האפשרות שנולד בסביבות שנת ר"ס [5].
פטירתו - היתה בין שנת שי"ד לשנת שט"ו, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל[6]. יש הטוענים בטעות כי נפטר בשנת שי"ג[7]. לכל הדעות, הוא נפטר טרם הדפסת רוב ספריו.
חיבוריו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: חסר ספרו העיקרי - שלטי הגיבורים.
כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחד "ספר התמים" או "ספר הפשוטים" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "'ספר המחלוקות" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה(דרוש מקור). בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה[8].
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "תורה אור"[9], מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "מסורת הש"ס" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"(דרוש מקור)), ומראי המקומות לדברי הפוסקים (רמב"ם, סמ"ג, טור ושולחן ערוך) מדברי הגמרא נקראים בשם "עין משפט". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה.
הוא אף תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"(דרוש מקור), ולשם כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "נר מצווה"(דרוש מקור), אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על מסכת בבא בתרא), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט".
לקריאה נוספת
- הרב שלמה גאטעסמאן, רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו, מתוך: ישורון כ עמ' עה ואילך
- אנציקלופדיה תורנית דעת
- סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי, תשס"ד
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכן כתבו הרב שלום דוב וולפא בספר לקט שכחת הפאה בהתבסס על כך שגלה בגירוש ספרד וכדלהלן. והעתיק דבריו בספר "חן וכבוד" בהקדמה (עמ' ב).
- ↑ הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169. וכן הובא באנציקלופדיה תורנית 'דעת' בשם אנציקלופדיה "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן.
- ↑ ראה במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן בישורון כ עמ' עו, וכן מאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. וראה בהערה הבאה.
- ↑ ראה במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת במוריה גיליון קג (עמ' צח ואילך), וזאת בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את העובדה כי שלח את כתביו לדפוס הש"ס שנדפס בשנת ש"ו. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד. הרב חבצלת חותם את דבריו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מדבריו הוא שבן ל"ו שנה היה כשמסר הספר לבית הדפוס, גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך"]
- ↑ ראה דיון על כך בפורום 'אוצר החכמה'
- ↑ ראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - ישורון כ עמ' עו.
- ↑ השערה זו (שנפטר בשנת שי"ג) מופיעה בספר 'סדר הדורות הקצר', שם.
- ↑ הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים) כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד ריא"ז. אכן הרב בצלאל דבליצקי (ישורון כ, עמ' צ ואילך) האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.
- ↑ יש מי שהטיל ספק האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט נר מצוה".