קטן: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | |||
'''מי שלא הגיע לי"ג שנה פטור ממצוות (מדאורייתא) ופסול להעיד''' {{מקור|הסוגיות בברכות מח. וסנהדרין סח: לגבי פטור מצוות, בבא בתרא קנה: לגבי עדות|כן}}'''.''' | '''מי שלא הגיע לי"ג שנה פטור ממצוות (מדאורייתא) ופסול להעיד''' {{מקור|הסוגיות בברכות מח. וסנהדרין סח: לגבי פטור מצוות, בבא בתרא קנה: לגבי עדות|כן}}'''.''' | ||
גרסה אחרונה מ־11:51, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
מי שלא הגיע לי"ג שנה פטור ממצוות (מדאורייתא) ופסול להעיד (הסוגיות בברכות מח. וסנהדרין סח: לגבי פטור מצוות, בבא בתרא קנה: לגבי עדות).
דוגמא לכך שפטור ממצוות: פטור מברכת המזון מדאורייתא (ברכות מח.).
דוגמא לכך שפסול להעיד: מעיד על דבר שראה ושמע (רש"י בבא בתרא קנה: ד"ה א"ר הונא).
מקור וטעם[עריכה]
המקור למיעוט קטן מדינים שונים הוא מהמילה "איש". וכך לומדים גם שקטן פטור ממצוות, שנאמר "איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם למעול מעל בה'" (במדבר ה-ו), שחטא נכתב רק לגבי "איש" (ברטנורא אבות ה-כא ד"ה בן י"ג. וכן ממעטים מ"איש" גם חרש וקטן. אמנם הסתפק הקובץ שיעורים גיטין טז האם "איש" ממעט יחד את חרש שוטה וקטן, או שה"איש" ממעט רק את הקטן, ומהקטן לומדים בבניין אב גם לחרש ושוטה).
במקור לדין י"ג שנה נחלקו הראשונים לשלוש דעות:
- מדאורייתא, שלא מצינו בכל התורה שבן פחות מי"ג יהיה נקרא איש, ורק לגבי בן י"ג מצינו שנקרא איש - "וייקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר" (בראשית לד-כה), וגמירי שהיו אז בני י"ג (רש"י נזיר כט: ד"ה ורבי יוסי, ברטנורא אבות ה-כא ד"ה בן י"ג).
- הלכה למשה מסיני (שו"ת הרא"ש טז בתחילתו, וכן כתב לגבי דין שתי שערות).
- מדרבנן, ששיערו חכמים שזהו הזמן להבאת שתי שערות (תוס' סנהדרין סט. ד"ה בידוע).
במהות הסימנים חקר הרוגאצ'ובר האם הם ראיה שהוא גדול (סימן), או שהם עצמם דין הגדלות (סיבה) (צפנת פענח אישות ב-ט בתחילתו תלה זאת המחלוקת בבלי וירושלמי, ושם ב-יז בסופו תלה זאת במחלוקת ראשונים).
בדין שפטור מהמצוות דנו האחרונים האם אין בו כלל סרך איסור ולא צריך כפרה כשיגדל(,) או שיש בו איסור ורק פטור (אחיעזר ח"ג פא-יא ד"ה יש: מותר, שערי יושר א-ג: לא ניחא לרחמנא, חלקת יואב א, קובץ שיעורים בבא בתרא תיג, צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה קטן. ובקובץ הערות עה-ב כתב שאינו מצווה אך יש בו את סיבת האיסור, וכן בקהילות יעקב יבמות טז-ו כתב שאינו מצווה אך המעשה שנאוי לקב"ה. והקונטרסי שיעורים קידושין יב (ד"ה וסברא) הוסיף עוד שאינו בר חיוב, שהתורה לא חייבתו כלל (פטור שלילי), ולא כסומא (לדעת רבי יהודה שפטור מהמצוות) שכיוון שהוא גדול ובר דעת הוא בר חיוב אלא שהתורה פטרתו (פטור חיובי)).
בטעם שקטן פסול להעיד יש שלושה הסברים (קובץ שיעורים בבא בתרא תקסו):
- "ועמדו שני האנשים" - ולא קטנים (גמרא שם).
- עדות שאי אתה יכול להזימה, שהרי לא נוכל להעניש את הקטן אם נזים אותו (רש"י).
- חשש משקר, שאין סומכים עליו לברר את הדבר (דעת הקובץ שיעורים עצמו שם, ודן שם מדוע צריך גם את הפסוק שהגמרא הביאה).
פרטי הדין[עריכה]
בנים לדעה שהם כסימנים (דהיינו שאם הוליד בנים דינו כגדול גם בלי י"ג שנה ושתי שערות) - חידש הרוגאצ'ובר שלא הכוונה שהוא גדול, אלא אינו לא קטן ולא גדול (מפענח צפונות ה-כט, ו-לג).
אנשים[עריכה]
בגוי נחלקו האחרונים לשלוש דעות מתי נעשה גדול ומחויב בשבע מצוות בני נח:
- מרגע שנולד דינו כגדול, משום שקטנות היא בכלל שיעורין, ואין שיעורין לבני נח (חתם סופר יו"ד קפד, הובא בחלקת יואב ח"א א ד"ה תשובה).
- בי"ג שנה ושתי שערות, כישראל (חלקת יואב ח"א א ד"ה אבל).
- מרגע שיש לו דעת (מנחת חינוך קצ-ה [ח]).
עבד כנעני, הסתפק הקובץ הערות (יא-ג) האם דין גדלותו בי"ב שנה כאשה, שהרי כל דיניו נלמדים בגזירה שווה לה לה מאשה (חגיגה ד.), או שדינו בי"ג כאיש, שהחילוק בזה בין איש לאשה הוא בטבע הבריאה, ובזה לא שייך להקיש איש לאשה.
אדם הנוצר מספר יצירה, לצד שהוא מצטרף למניין (דן בזה החכם צבי צג), חידש הליקוטי חבר בן חיים (בהערות על החכם צבי שם, הובא בליקוטי הערות על החכם צבי שם ד) שהוא רק לאחר שנעשה בן י"ג, שאינו עדיף מתינוק שנולד. אך ממעלות היוחסין ומהברוך טעם (הובאו בליקוטי הערות שם) משמע שמייד כשהוא נוצר כבר נחשב גדול.
נאמנות[עריכה]
להעיד על אשה שהביאה שתי שערות ויכולה למאן - גם נשים כשרות ונאמנות, ואפילו אשה אחת ואפילו קרובה (שו"ע אה"ע קנה-טו).
(האחרונים הקשו מהגמרא (בבא בתרא נו:) שמשמע שצריך שני עדים, ותירצו שמדובר על העבר, שלא עבידא לגלויי (שער משפט ל), וכשאין חזקה דרבא - שחזקה על בת י"ב שנה שהביאה שתי שערות (קובץ שיעורים בבא בתרא רנג, והביא את שער משפט שם)).
בטעמה נחלקו הראשונים:
- מדין מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי[1], שנוכל לבדוק האם באמת הביאה שתי שערות (מרדכי יבמות פרק יב, הובא בקובץ שיעורים בבא בתרא רנג).
- מדין חזקה דרבא (חזקת אומדנא) - שחזקה על מי שהגיע לשנים שהביא שתי שערות (ריב"ש קפג, גם הוא הובא שם).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- קטנים - אינם בני עונשין או שאינם מוזהרים בכלל על קיום המצוות? - גיליון 'עלים לתרופה', מתוך: פורטל הדף היומי
ראו גם[עריכה]
- עבד כנעני במצוות(לגבי נאמנות האב על גדלות בנו ע"ע אב (בנאמנות) בסעיף "גדלות")
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בדין מילתא דעבידא לגלויי דנו בערך עד אחד#מקור_וטעם ד"ה במיתת הבעל.