חבל ארץ עמק יזרעאל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חבל ארץ עמק יזרעאל''' או עמק יזרעאל הוא שטח מישורי החוצה את שרשרת הרי ארץ ישראל. <ref>מישור אחר החוצה את [[חבל ארץ נגב|בקעת באר שבע]]</ref> | '''חבל ארץ עמק יזרעאל''' או עמק יזרעאל הוא שטח מישורי החוצה את שרשרת הרי ארץ ישראל. <ref>מישור אחר החוצה את [[חבל ארץ נגב|בקעת באר שבע]]</ref>העמק משתרע מ[[הים התיכון|ים התיכון]] עד [[נהר הירדן]]: במזרח - [[בקעת בית השאן]] ובמערב - [[בקעת זבולון]]. בצפון - העמק גובל [[חבל ארץ הגליל]] ובדרום - [[חבל ארץ שומרון|שומרון]]. העיר המרכזית בעמק היא [[עפולה]]. | ||
==אתרי מקרא== | |||
עמק יזרעאל מוזכר בתנ"ך פעמים אחדות, עקב היותו נתיב תחבורה. עמק פורה אשר משך אליו אוייבים מארצות שכנות ובו התרחשו מלחמות בין מעצמות הים התיכון: מימי מצרים העתיקה ואשור עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]]. אתרי המקרא החשובים בעמק הם: | |||
[[הר תבור]] נמצא בצפונו של העמק בתחום הגליל. פרסומו של ההר במלחמות נבע מחמת ערכו האסטרטגי. כאמור, ההר שלט על מעברים של דרכים חשובות, מהצפון לדרום, מהמזרח למערב. ב[[תקופת השופטים]], בימי [[דבורה הנביאה]] הכנענים באו להלחם נגד שבטי ישראל ב[[עמק יזרעאל]]. דבורה הנביא ציוותה על [[ברק בן אבינועם]] בן [[שבט נפתלי]]: "וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. {{מקור|([[ספר שופטים]] ד', ז')}} . ממרומי ההר, הסתערו לוחמי ישראל והביסו את סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור ואת צבאו. | |||
[[תל יזרעאל]] משמר את שרידי העיר העתיקה שהייתה בירת [[ממלכת ישראל]] בתקופת שושלת המלך אחאב במאה ה-9 לפנה"ס. האתר מהווה תצפית מקסימה ורחבה אל עמק יזרעאל המזרחי, ונחל חרוד במרכזו, הרי הגלבוע בדרום, רמת יששכר וגבעת המורה בצפון והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן ענק של עצי ארץ ישראל. <ref>[http://www.hagilboa.org.il/25041/%D7%AA%D7%9C_%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9C מאתר המועצה האזורית גלבוע]</ref> | |||
[[ספר מלכים]] מספר על ארמונו של אחאב שהיה בעיר. בה התרחש המעשה בנבות, כפי שמובא במקרא:"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן" {{מקור|(א',כ"א,א')}}. העונש לאיזבל מתואר בהמשך:"וְגַם-לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר ה' לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת-אִיזֶבֶל בְּ'''חֵל יִזְרְעֶאל'''(כ"ג) | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה מ־18:19, 19 בנובמבר 2008
|
|
חבל ארץ עמק יזרעאל או עמק יזרעאל הוא שטח מישורי החוצה את שרשרת הרי ארץ ישראל. [1]העמק משתרע מים התיכון עד נהר הירדן: במזרח - בקעת בית השאן ובמערב - בקעת זבולון. בצפון - העמק גובל חבל ארץ הגליל ובדרום - שומרון. העיר המרכזית בעמק היא עפולה.
אתרי מקרא
עמק יזרעאל מוזכר בתנ"ך פעמים אחדות, עקב היותו נתיב תחבורה. עמק פורה אשר משך אליו אוייבים מארצות שכנות ובו התרחשו מלחמות בין מעצמות הים התיכון: מימי מצרים העתיקה ואשור עד למלחמת העולם הראשונה. אתרי המקרא החשובים בעמק הם:
הר תבור נמצא בצפונו של העמק בתחום הגליל. פרסומו של ההר במלחמות נבע מחמת ערכו האסטרטגי. כאמור, ההר שלט על מעברים של דרכים חשובות, מהצפון לדרום, מהמזרח למערב. בתקופת השופטים, בימי דבורה הנביאה הכנענים באו להלחם נגד שבטי ישראל בעמק יזרעאל. דבורה הנביא ציוותה על ברק בן אבינועם בן שבט נפתלי: "וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. ([[ספר שופטים]] ד', ז') . ממרומי ההר, הסתערו לוחמי ישראל והביסו את סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור ואת צבאו.
תל יזרעאל משמר את שרידי העיר העתיקה שהייתה בירת ממלכת ישראל בתקופת שושלת המלך אחאב במאה ה-9 לפנה"ס. האתר מהווה תצפית מקסימה ורחבה אל עמק יזרעאל המזרחי, ונחל חרוד במרכזו, הרי הגלבוע בדרום, רמת יששכר וגבעת המורה בצפון והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן ענק של עצי ארץ ישראל. [2]
ספר מלכים מספר על ארמונו של אחאב שהיה בעיר. בה התרחש המעשה בנבות, כפי שמובא במקרא:"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן" (א',כ"א,א'). העונש לאיזבל מתואר בהמשך:"וְגַם-לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר ה' לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת-אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל(כ"ג)
הערות שוליים
- ↑ מישור אחר החוצה את בקעת באר שבע
- ↑ מאתר המועצה האזורית גלבוע