רבי אהרן הגדול מקרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (עדכון תבנית לתאריך עברי) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
{{מיון רגיל:אהרן מקרלין}} | {{מיון רגיל:אהרן מקרלין}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] |
גרסה מ־14:49, 23 בדצמבר 2012
|
רבי אהרן הגדול מקרלין היה האדמו"ר הראשון של חסידות קרלין, ומראשוני האדמו"רים.
תולדות חייו
נולד בשנת תצ"ו לאביו ר' יעקב מיאנובה, שהיה שמש בית המדרש בעיר קרלין. לאחר שלמד תורה בילדותו, נסע בהשפעת דודו ללמוד אצל המגיד ממזריטש- רבי דב בער, והוא למדו את תורת החסידות. תלמידי המגיד התחלקו בהפצת החסידות- אל אחד מדינה אחרת, ועליו הוטלה הפצת החסידות במעוז ההתנגדות- ליטא. כינויים של חסידי ליטא היה 'קרלינרים'- על שמו. המגיד כיבד מאד את ר' אהרן[1]. הדגיש מאד את ענין הדבקות וההתלהבות בתפילה, ועד היום בחצרות קרלין מתפללים בקול רם. כתב את הפיוט הנודע המושר בלילות שבת יה אכסף, וכן הלחין ניגונים רבים מאד. נפטר בגיל 36, בי"ט בניסן תקל"ב, בעיצומו של חול המועד פסח. את האדמו"רות המשיכו רבי שלמה מקרלין ורבי חיים חייקה מאמדור.
על מצבתו נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם ביחוד גמור".
כתביו
ר' אהרן לא כתב ספרים, אבל תורתו הובאה בכתבי תלמידיו, בעיקר בספרו של נכדו רבי אהרן מקרלין "בית אהרן". כמו כן הובאו אזהרות, הנהגות ואגרות בקובץ "בית אהרן" ובסידור "בית אהרן וישראל" של חסידות קרלין.
משפחתו
- בנו- ר' יעקב עלה לארץ עם חותנו ר' אשר -"הינוקא מסטולין".
- בתו- חיה שרה, נישאה לר' מרדכי מטשרנוביל.
- בתו- ריבלה, נישאה לר' ישראל ובזווג שני לרק' שלום שכנא, אביו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק מחב"ד.
תקופת חייו של רבי אהרן הגדול מקרלין על ציר הזמן |
---|
|
לקראה נוספת
- אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' קסח-קעב.
הערות שוליים
- ↑ מסופר שכאשר נתן המגיד לרבי מנחם מנדל מויטבסק לתקוע בשופר בראש השנה, הוא נתעלף מרוב הגילויים, והמגיד אמרר שר' אהרן רואה גילויים גדולים יותר ולא מתעלף מהם.