הרב יוסף חיים זוננפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravzonenfeld.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף חיים זוננפלד]] | [[תמונה:Ravzonenfeld.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף חיים זוננפלד]] | ||
הרב יוסף חיים זוננפלד | '''הרב יוסף חיים זוננפלד''' היה מייסד העדה החרדית בירושלים ורבה הראשון, ממנהיגי הקנאים בירושלים. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד בסלובקיה בו' ב[[כסלו]] תר"ט והתחנך אצל גדולי תורה שרכשו לו הערכה מרובה, ביניהם [[רבי אברהם בנימין סופר]] -"הכתב סופר", בנו של [[החת"ם סופר]]. בשנת תרל"ג עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, [[הרב אברהם חיים שאג צוובנר]], תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים. הוא התקרב ל[[מהרי"ל דיסקין]] ולבנו [[הרב יצחק ירוחם דיסקין|ר' יצחק ירוחם]], ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר היה ממייסדי שכונת "בתי אונגרין". יחד עם המהרי"ל דיסקין הקים בשנת תרל"ח את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. | |||
בשנת תרע"ג השתתף עם [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] ב"[[מסע המושבות]]"- משלחת רבנים שביקרה במושבות ובקבוצות החדשות שניסתה להשפיע על המתיישבים שיקפידו על שמירת מצוות וליזוק הקשר בין היישוב הישן ורבניו לבין היישוב החדש. | |||
לאחר שרוב רבני ירושלים בחרו בשנת תרע"ט ברב קוק להיות רבה של ירושלים, הרב זוננפלד לא קיבל את הבחירה והמשיך לקרוא לרב קוק "הרב של [[יפו]]". התנגדותו נבעה מיחסו של הרב קוק לתנועה הציונית ולמתיישבים החילוניים. הוא יזם בשנת תר"פ, יחד עם הרב יצחק ירוחם דיסקין, את הקמת "העדה החרדית" הנפרדת מהרבנות ירושלים ונבחר לעמוד בראשה. היא נקראה "ועד העיר האשכנזי". | |||
נפטר בי"ט ב[[אדר ב']] תרצ"ב ונקבר ב[[הר הזיתים]]. לאחר פטירתו החלו לצוץ חיכוכים בין הקנאים לבין אנשי אגודת ישראל, בהיעדר סמכות רבנית שתפשר ביניהם. | |||
ידידו [[הרב יצחק ירוחם דיסקין]] מילא את מקומו כאב"ד העדה החרדית. | |||
" | עד היום יש הרואים ברז זוננפלד רבה של ירושלים ואף רבה של א"י ("מרא דארעא דישראל") אע"פ שמעולם לא שימש במשרה זו. | ||
===מאבקיו ופעילותו=== | |||
כמנהיגה של סיעה נפרדת נאבק בסמכויותיה של [[הרבנות הראשית לישראל]], בראשות הרב קוק, ופעל לשם כך גם בקרב שלטונות המנדט. על הקמת הרבנות הראשית אמר: "רואים אנו בזה סכנה עצומה והריסה לתורתנו הקדושה חס ושלום, וכל מי שישתתף בבחירה הזאת הרי הוא עובר בשאט נפש על חוקי ודיני תורתנו הקדושה". | |||
הרב קוק כתב בהתרגשות לרב זוננפלד על הצער ועוגמת הנפש שנגרמה לו משיתוף הפעולה שלו עם מחרפיו ומגדפיו. | על אף הערכתו הרבה לרב קוק, היה הרב זוננפלד מהמתנגדים אליו והלוחמים במינויו. הוא כתב על ספר "[[אורות]]" של הרב קוק ובמיוחד על השבחים לפעולת ההתעמלות, שמחזקת את הגוף לבניין הארץ ויש לה השפעות קבליות {{מקור|אורות התחיה לד|כן}}: "כמה פרקים מלאים תהילות ותשבחות לרשעים". הרב קוק כתב בהתרגשות לרב זוננפלד על הצער ועוגמת הנפש שנגרמה לו משיתוף הפעולה שלו עם מחרפיו ומגדפיו. עם זאת, הרב זוננפלד העריך מאד את הרב קוק, כפי שניתן לראות מהמכתבים שכתב אליו (הבואו בספר [[אגרות לראי"ה]]). | ||
עם זאת, הרב זוננפלד | כמנהיג העדה החרדית, היה מראשי הלוחמים בציונות, אך עם זאת, כאשר נפגש עם מנחם מנדל אוסישקין, יו"ר הקק"ל, לאחר מאורעות תרפ"ט, אמר הרב זוננפלד לאוסישקין: "עס וועט זיי ניט העלפן". (זה לא יעזור להם (= לערבים)) אנחנו נשיג את מטרתנו. לא בסימטאות צרות ולא כפופי ראש ניכנס אל המקום הקדוש שלנו. כי אם בדרך המלך ובקומה זקופה. המשך לעבוד את עבודתך באמונה ואולי בקרוב בימינו נזכה לראות את הגאולה האמיתית. לך לשלום הביתה. "עס וועט זיי ניט העלפן "!<ref>(מתוך: "מפגש מרגש בסימטת הכותל")</ref>. | ||
עם קשיים התמודד הרב זוננפלד כאשר עלו לארץ חרדים מחוגים מתונים יותר של "אגודת ישראל". מצד אחד הוא נתפס כבעל בריתה של אגודת ישראל בארץ, שמנהיגה הפוליטי, הרב משה בלוי, פעל בצוותא עימו ועם יעקב ישראל דה-האן. מצד שני, דפוסי החינוך שביקשו למסד בבתי הספר של אגודת ישראל ביישוב החדש, ביניהם לימוד אנגלית, היו בלתי קבילים מבחינתו. הפשרה שהושגה לגבי תלמוד תורה של [[חסידות גור]] (שעולים רבים היו חברים בה) היה שהאנגלית תילמד מחוץ לבית הספר. | |||
עם קשיים התמודד הרב זוננפלד כאשר עלו לארץ חרדים מחוגים מתונים יותר של " | |||
גם הקנאים בתוך עדתו לא תמיד הסבו לו נחת. במיוחד הם הכניסו את הרב זוננפלד למצוקה כאשר הרב מאיר הלר-סמניצר פרסם כרוז נגד הרבי מגור בגין פגישתו עם הרב קוק, שבו נאמר: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינות". הרב זוננפלד פרסם גינוי, אך לא נקט בפעולות נגדם, מה שעורר מחלוקת וכעסים. | גם הקנאים בתוך עדתו לא תמיד הסבו לו נחת. במיוחד הם הכניסו את הרב זוננפלד למצוקה כאשר הרב מאיר הלר-סמניצר פרסם כרוז נגד הרבי מגור בגין פגישתו עם הרב קוק, שבו נאמר: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינות". הרב זוננפלד פרסם גינוי, אך לא נקט בפעולות נגדם, מה שעורר מחלוקת וכעסים. | ||
כאשר נאבק היישוב על ההכרה במעמדו ב[[כותל המערבי]] ועל הגנה מפני התנכלויות הערבים הבהיר הרב זוננפלד שלדעתו יש להותיר את הטיפול בעניין זה לממשלת המנדט, ותגובות של מחאה ו[[תענית]], שעליהן הכריז הרב קוק, אינן רצויות. לדעתו, מוטב היה לעשות תענית על חילול השבת, פריצות הלבוש וההליכה לאוניברסיטה. מנגד בתקופת ה"מאורעות" הקפיד ללכת לכותל דרך שער שכם באומרו שאסור שהערבים יחשבו שהם יכולים למנוע יהודים ללכת שם. | |||
כאשר נאבק היישוב על ההכרה במעמדו | ==ספריו== | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/15088 '''שלמת חיים''']- [[שו"ת]] | |||
* תשובות רבי יוסף חיים זוננפלד | |||
* סדר פורים המשולש- הודפס בתרנ"ו, בשנית בתרנ"ט, בשלישית בתר"ע ובתשל"ז בצירוף לקונטרס "חק לישראל" מאת [[הרב ישראל וועלץ]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב שלמה זאב זוננפלד, '''[http://hebrewbooks.org/home.aspx האיש על החומה]''' (שלושה כרכים). | |||
* הרב מנחם מנדל גרליץ, '''מרא דארעא דישראל''' | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918 סרטון קצר של הרב זוננפלד, הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי] | * [http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918 סרטון קצר של הרב זוננפלד, הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/2714 צילום ספר תולדות אנשי שם בו מסופר על הרב זוננפלד החל מעמוד 47] | * [http://www.hebrewbooks.org/2714 צילום ספר תולדות אנשי שם בו מסופר על הרב זוננפלד החל מעמוד 47] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:זוננפלד יוסף חיים}} | {{מיון רגיל:זוננפלד יוסף חיים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
גרסה מ־21:51, 30 במרץ 2013
|
|
הרב יוסף חיים זוננפלד היה מייסד העדה החרדית בירושלים ורבה הראשון, ממנהיגי הקנאים בירושלים.
תולדות חייו
נולד בסלובקיה בו' בכסלו תר"ט והתחנך אצל גדולי תורה שרכשו לו הערכה מרובה, ביניהם רבי אברהם בנימין סופר -"הכתב סופר", בנו של החת"ם סופר. בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל יחד עם מורו, הרב אברהם חיים שאג צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים. הוא התקרב למהרי"ל דיסקין ולבנו ר' יצחק ירוחם, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר היה ממייסדי שכונת "בתי אונגרין". יחד עם המהרי"ל דיסקין הקים בשנת תרל"ח את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.
בשנת תרע"ג השתתף עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק ב"מסע המושבות"- משלחת רבנים שביקרה במושבות ובקבוצות החדשות שניסתה להשפיע על המתיישבים שיקפידו על שמירת מצוות וליזוק הקשר בין היישוב הישן ורבניו לבין היישוב החדש.
לאחר שרוב רבני ירושלים בחרו בשנת תרע"ט ברב קוק להיות רבה של ירושלים, הרב זוננפלד לא קיבל את הבחירה והמשיך לקרוא לרב קוק "הרב של יפו". התנגדותו נבעה מיחסו של הרב קוק לתנועה הציונית ולמתיישבים החילוניים. הוא יזם בשנת תר"פ, יחד עם הרב יצחק ירוחם דיסקין, את הקמת "העדה החרדית" הנפרדת מהרבנות ירושלים ונבחר לעמוד בראשה. היא נקראה "ועד העיר האשכנזי".
נפטר בי"ט באדר ב' תרצ"ב ונקבר בהר הזיתים. לאחר פטירתו החלו לצוץ חיכוכים בין הקנאים לבין אנשי אגודת ישראל, בהיעדר סמכות רבנית שתפשר ביניהם.
ידידו הרב יצחק ירוחם דיסקין מילא את מקומו כאב"ד העדה החרדית.
עד היום יש הרואים ברז זוננפלד רבה של ירושלים ואף רבה של א"י ("מרא דארעא דישראל") אע"פ שמעולם לא שימש במשרה זו.
מאבקיו ופעילותו
כמנהיגה של סיעה נפרדת נאבק בסמכויותיה של הרבנות הראשית לישראל, בראשות הרב קוק, ופעל לשם כך גם בקרב שלטונות המנדט. על הקמת הרבנות הראשית אמר: "רואים אנו בזה סכנה עצומה והריסה לתורתנו הקדושה חס ושלום, וכל מי שישתתף בבחירה הזאת הרי הוא עובר בשאט נפש על חוקי ודיני תורתנו הקדושה".
על אף הערכתו הרבה לרב קוק, היה הרב זוננפלד מהמתנגדים אליו והלוחמים במינויו. הוא כתב על ספר "אורות" של הרב קוק ובמיוחד על השבחים לפעולת ההתעמלות, שמחזקת את הגוף לבניין הארץ ויש לה השפעות קבליות (אורות התחיה לד): "כמה פרקים מלאים תהילות ותשבחות לרשעים". הרב קוק כתב בהתרגשות לרב זוננפלד על הצער ועוגמת הנפש שנגרמה לו משיתוף הפעולה שלו עם מחרפיו ומגדפיו. עם זאת, הרב זוננפלד העריך מאד את הרב קוק, כפי שניתן לראות מהמכתבים שכתב אליו (הבואו בספר אגרות לראי"ה).
כמנהיג העדה החרדית, היה מראשי הלוחמים בציונות, אך עם זאת, כאשר נפגש עם מנחם מנדל אוסישקין, יו"ר הקק"ל, לאחר מאורעות תרפ"ט, אמר הרב זוננפלד לאוסישקין: "עס וועט זיי ניט העלפן". (זה לא יעזור להם (= לערבים)) אנחנו נשיג את מטרתנו. לא בסימטאות צרות ולא כפופי ראש ניכנס אל המקום הקדוש שלנו. כי אם בדרך המלך ובקומה זקופה. המשך לעבוד את עבודתך באמונה ואולי בקרוב בימינו נזכה לראות את הגאולה האמיתית. לך לשלום הביתה. "עס וועט זיי ניט העלפן "![1].
עם קשיים התמודד הרב זוננפלד כאשר עלו לארץ חרדים מחוגים מתונים יותר של "אגודת ישראל". מצד אחד הוא נתפס כבעל בריתה של אגודת ישראל בארץ, שמנהיגה הפוליטי, הרב משה בלוי, פעל בצוותא עימו ועם יעקב ישראל דה-האן. מצד שני, דפוסי החינוך שביקשו למסד בבתי הספר של אגודת ישראל ביישוב החדש, ביניהם לימוד אנגלית, היו בלתי קבילים מבחינתו. הפשרה שהושגה לגבי תלמוד תורה של חסידות גור (שעולים רבים היו חברים בה) היה שהאנגלית תילמד מחוץ לבית הספר.
גם הקנאים בתוך עדתו לא תמיד הסבו לו נחת. במיוחד הם הכניסו את הרב זוננפלד למצוקה כאשר הרב מאיר הלר-סמניצר פרסם כרוז נגד הרבי מגור בגין פגישתו עם הרב קוק, שבו נאמר: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינות". הרב זוננפלד פרסם גינוי, אך לא נקט בפעולות נגדם, מה שעורר מחלוקת וכעסים.
כאשר נאבק היישוב על ההכרה במעמדו בכותל המערבי ועל הגנה מפני התנכלויות הערבים הבהיר הרב זוננפלד שלדעתו יש להותיר את הטיפול בעניין זה לממשלת המנדט, ותגובות של מחאה ותענית, שעליהן הכריז הרב קוק, אינן רצויות. לדעתו, מוטב היה לעשות תענית על חילול השבת, פריצות הלבוש וההליכה לאוניברסיטה. מנגד בתקופת ה"מאורעות" הקפיד ללכת לכותל דרך שער שכם באומרו שאסור שהערבים יחשבו שהם יכולים למנוע יהודים ללכת שם.
ספריו
- שלמת חיים- שו"ת
- תשובות רבי יוסף חיים זוננפלד
- סדר פורים המשולש- הודפס בתרנ"ו, בשנית בתרנ"ט, בשלישית בתר"ע ובתשל"ז בצירוף לקונטרס "חק לישראל" מאת הרב ישראל וועלץ.
לקריאה נוספת
- הרב שלמה זאב זוננפלד, האיש על החומה (שלושה כרכים).
- הרב מנחם מנדל גרליץ, מרא דארעא דישראל
קישורים חיצוניים
- סרטון קצר של הרב זוננפלד, הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי
- צילום ספר תולדות אנשי שם בו מסופר על הרב זוננפלד החל מעמוד 47
הערות שוליים
- ↑ (מתוך: "מפגש מרגש בסימטת הכותל")