חודש אדר
|
|
חודש אדר הוא החודש השישי (מתשרי) בלוח השנה העברי. בתנ"ך נקרא "החודש השנים עשר" (מניסן). בחודש אדר חל חג הפורים, וכן תענית אסתר. לעיתים, כאשר ישנה שנה מעוברת, ישנם שני חודשי אדר, אדר א' ואדר ב' (אדר ראשון ואדר שני). חודש אדר (ובשנה מעוברת- חודש אדר ב'), יהיה תמיד חודש חסר (ואז אדר א' יהיה חודש מלא). מזלו של החודש הוא דגים. חודש אדר בא לאחר חודש שבט ולפני חודש ניסן.
חודש אדר בשנה מעוברת[עריכה]
בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר- אדר א' ואדר ב' ובירושלמי במגילה[1] הסתפקה הגמרא מהו חודש אדר העיקרי בשנה כזו, האם החודש הראשון הוא העיקרי ואילו החודש השני הוא תוספת או להיפך. הירושלמי אף מביא נפקא מינה הלכתית לגבי כבשי עצרת שיש להקריבם כשהם בני שנה. במידה וכבשים אלו נולדו בחודש אדר בשנה רגילה, עולה השאלה האם הם הופכים לבני שנה בחודש אדר א' של אותה השנה או שמדובר רק בתוספת וגילם משתנה רק באדר ב'.
למסקנה, הירושלמי מוכיח מכך שרבן שמעון בן גמליאל פסק שמצוות הפורים נוהגות באדר השני ואינן נוהגות באדר הראשון, שהחודש השני הוא העיקרי ואילו החודש הראשון הוא תוספת. מנגד, בתלמוד הבבלי מגילה ו ב מובא שהסיבה שמצוות הפורים נוהגות דווקא באדר שני היא מפני שרוצים לסמוך את גאולת הפורים לגאולת ניסן- ונראה שהם חולקים על הוכחת הירושלמי.
הערות שוליים
- ↑ מגילה א,ה