רבי אברהם בורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (ידוע בכינוי האבני נזר על שם ספר תשובותיו) היה מייסד חסידות סוכטשוב והאדמו"ר הראשון שלה, ומגדולי האדמו"רים והפוסקים בדורו.

תולדות חייו

נולד בשנת תקצ"ט לאביו רבי זאב נחום שהיה אב בית דין בביאלה ועלקוש. נחשב עילוי כבר מגיל צעיר. בגיל שנתיים כבר ידע לקרוא, בגיל שלוש השתתף בשיעורים שהעביר אביו ובגיל עשר כבר חידש חידושי תורה משל עצמו. בעקבות חכמתו, גדולי הדור חפצו בו כחתן לבנותיהם, בהם רבי חיים הלברשטאם מצאנז - בעל "דברי חיים" ורבי יצחק מאיר אלתר מגור - בעל "חידושי הרי"מ", אך בסופו של דבר הוא נשא את בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שרבי אברהם היה מחסידיו. לאחר נישואיו, עבר לגור בבית חמיו בקוצק, נקשר אליו ולמד רבות מתורתו. באותה תקופה, ישן שעתיים ביממה מרוב שקידה בלימוד התורה.

בשנת תר"ט נפטר הרבי מקוצק, וחסידות קוצק התפצלה לשני פלגים - חסידיו של רבי יצחק מאיר מגור (בחיר תלמידי האדמו"ר שהיה דודו של רבי אברהם) וחסידיו של רבי דוד מקוצק (בנו של האדמו"ר, שהיה גיסו של רבי אברהם). רבי אברהם בחר ללכת אחרי ר' יצחק מאיר.

בשנת תרכ"ג נבחר לכהן ברבנות בפארצוב. בפראצוב נרדף על ידי כמה מחסידי קוצק שכעסו עליו על כי לא הלך אחרי רבם - רבי דוד. רדיפות אלה הביאו לעיתים למצב בו רבי אברהם הגיע לחרפת רעב, ולעתים אף נאלץ לקבל סיוע כספי מהאדמו"ר - רבי יצחק מרדכי.

בהמשך כיהן ברבנות בעיר קירושנוביץ, שליד העיר הגדולה קוטנא. הנהיג את קהילתו בתקיפות, והיו שרדפו אותו על כך.

בשנת תרכ"ו, נפטר הרי"מ מגור. רוב החסידים, וביניהם רבי אברהם, המשיכו ללכת אחרי רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. האדמו"ר מאלכסנדר חיבב מאד את רבי אברהם וקירבו אליו.

בשנת תר"ל נפטר הרבי מאלכסנדר, וחסידות גור התפלגה לשני פלגים - רוב החסידים שקבלו על עצמם את נכדו של הרי"מ, רבי יהודה אריה לייב אלתר, בעל ה"שפת אמת", (שנהיה לאדמו"ר הנודע והמרכזי ביותר מבין אדמו"רי גור ואחד האדמו"רים המשפיעים והמוכרים בחסידות בכלל), וחלק מהחסידים הלכו אחרי רבי אברהם - ובכך יסדו את חסידות סוכטשוב (שנקראה כך רק מאוחר יותר).

לאחר קבלת האדמו"רות, נבחר לכהן כרב העיירה נאשלסק, אליה העתיק את ישיבתו אשר משכה אליה תלמידים וחסידים רבים. אולם, גם בנאשלסק רדפו אותו בגלל תקיפותו ההלכתית, ואף היו שהלשינו עליו. בעקבות ההלשנה, קיבל פקודת גירוש מהעיר, אשר לאחר מאמץ רב בוטלה בסופו של דבר.

בשנת תרמ"ג נבחר לכהן כרב העיירה סוכטשוב, שם התקרב לרבי אלעזר הכהן מפולטוסק, מגדולי חסידי קוצק ופשיסחה. גם בסוכטשוב היו כמה בעלי מחלוקת שהתנכלו לו, אבל בזכות חסידיו לא נגרם לו מכך כל נזק. ניהל קשרים עם גדולי הדור וביניהם רבי יהושע מקוטנא - בעל שו"ת ישועות מלכו, חתנו רבי חיים אלעזר וקס מקאליש -בעל שו"ת "נפש חיה", רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה, רבי יוסף רוזין - "הרוגאצ'ובי" בעל שו"ת "צפנת פענח", רבי יוסף ענגל - בעל שו"ת מהר"י ענגל, ועוד.

נפטר בי"א באדר תר"ע, בגיל 71. לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי שמואל בורנשטיין, בעל ה"שם משמואל".

דרכו ושיטתו בפסיקת הלכה

השיב תשובות בהלכה לכל רחבי אירופה. שיטתו נגדה כל שינוי מהדרך המקובלת בעם ישראל- החל מהתנגדות לשימוש במצות מכונה בפסח ומציצה בכלי בברית מילה, וכלה בהתנגדות לעיתונות החילונית ולהצטרפות לתנועה הציונית. לעומת זאת, היה תומך נלהב העליה לארץ ישראל (שלא במסגרת הציונות). הוא סבר להלכה שגם בימינו קיימת ותקפה מצוות ישוב ארץ ישראל, וכי אין חשש של שלוש השבועות, מפני שהשבועה "שלא יעלו בחומה" נאמרה כלפי העם כולו ולא כלפי בודדים, וכן מפני שאומות העולם נתנו את אישורן לכך. לדעתו, יושבי הארץ צרכים להתפרנס מעבודת הקרקע ולא מכספי תרומות מחו"ל. הוא אף שלח את בנו רבי שמואל לרכוש קרקעות בארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הוא הביע תמיכה לאתרוגי ארץ ישראל, והעדיפם על פני אתרוגי חו"ל.

ספריו

• שו"ת אבני נזר - שבעה חלקים.
• אגלי טל- על ל"ט אבות מלאכות, מספרי היסוד העוסקים בהלכות שבת. נלמד רבות גם בישיבות.
• נאות הדשא.
• אבני נזר על התורה והמועדים.

תלמידיו

• בנו רבי שמואל בורנשטיין (בעל 'שם משמואל') ונכדו רבי דוד בורנשטיין (בעל 'חסדי דוד')
• רבי יואביהושע וינגרטן מקינצק- בעל שו"ת 'ברכת יואב'
• רבי יצחק יהודה טרונק
• הרב יהודה לייב קובלסקי- רבה של וולוצלאבק וראש המזרחי בפולין. נאלץ לעזוב את רבי אברהם בשל הצטרפותו לתנועת המזרחי.
• רבי מאיר דן פלוצקי מאסוטרובה

לקריאה נוספת

• ד"ר יצחק רפאל, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א', עמ' יא-יד, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ו.
• הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, כרך ב.