אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(חזרה מיותרת) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
היום שלמחרת [[שלושת הרגלים]] ([[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]) נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|תהלים קי"ח, כ"ז|כן}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה. | היום שלמחרת [[שלושת הרגלים]] ([[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]) נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|תהלים קי"ח, כ"ז|כן}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה. | ||
גרסה מ־19:33, 4 באפריל 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
היום שלמחרת שלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב (תהלים קי"ח, כ"ז): "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.