רבי שמואל אליהו טאוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי שמואל אליהו טאוב''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי מ[[חסידות מודז'יץ]]. | '''רבי שמואל אליהו טאוב''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי מ[[חסידות מודז'יץ]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בלובלין בד' ב[[אדר]] תרס"ה לאביו [[רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב]]. התחנך בינקותו אצל סבו [[רבי ישראל טאוב]], מייסד החסידות. עם פטירת סבו בשנת תרפ"א חבר לבית הוריו בראקוב (בה כיהן אביו כרב). בשנת תר"צ הוסמך על ידי רבני ורשה [[הרב שלמה דוד כהנא]] ור' צבי יחזקאל מיכלזון, וכן על ידי ר' אברהם ניירמן, אב"ד הנריקוב. הוצעה לו משרת [[רב]]נות בסניאטין שבגליציה, אולם הוא לא רצה להתרחק מאביו. נשא את רבקה זלאטה בת ר' חיים משה קאהן מורשה. בשנת תרצ"ה התלווה לאביו בביקורו ב[[ארץ ישראל]], והשתתפו בהילולת [[רשב"י]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי|קברו]] שב[[מירון]], שם פגשו את [[רבי דוד בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]], [[הרב אריה צבי פרומר]] ועוד. הביקור בארץ הותיר בו רושם חזק, והוא סרב לחזור לפולין. בשנת תרצ"ו הגיעו בעקבותיו לארץ אשתו ובנו, והוא ייסד בימ"ד לחסידי מודז'יץ בתל אביב, והתמנה בה כרב. בשנת תש"ח עם פטירת אביו התמנה תחתיו כאדמו"ר. | נולד בלובלין בד' ב[[אדר]] תרס"ה לאביו [[רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב]]. התחנך בינקותו אצל סבו [[רבי ישראל טאוב]], מייסד החסידות. עם פטירת סבו בשנת תרפ"א חבר לבית הוריו בראקוב (בה כיהן אביו כרב). בשנת תר"צ הוסמך על ידי רבני ורשה [[הרב שלמה דוד כהנא]] ור' צבי יחזקאל מיכלזון, וכן על ידי ר' אברהם ניירמן, אב"ד הנריקוב. הוצעה לו משרת [[רב]]נות בסניאטין שבגליציה, אולם הוא לא רצה להתרחק מאביו. נשא את רבקה זלאטה בת ר' חיים משה קאהן מורשה. בשנת תרצ"ה התלווה לאביו בביקורו ב[[ארץ ישראל]], והשתתפו בהילולת [[רשב"י]] ב[[קבר רבי שמעון בר יוחאי|קברו]] שב[[מירון]], שם פגשו את [[רבי דוד בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]], [[הרב אריה צבי פרומר]] ועוד. הביקור בארץ הותיר בו רושם חזק, והוא סרב לחזור לפולין. בשנת תרצ"ו הגיעו בעקבותיו לארץ אשתו ובנו, והוא ייסד בימ"ד לחסידי מודז'יץ בתל אביב ברחוב לילנבלום, והתמנה בה כרב. | ||
בשנת תש"ח עם פטירת אביו התמנה תחתיו כאדמו"ר.בשנת תשט"ז הקים בית מדרש חדש ברחוב דיזנגוף 36. בית מדרש זה נודע עקב הרבים ששחרו לפתחו, והוא נודע במאור פניו ובעצותיו המחכימות. ציבור הצובאים בבית מדרשו נפרס על כל רוחב הרזמים והחוגים ביהדות. החל מחסידיו המובהקים דרך צעירי המזרחי וכלה בשחקני תיאטרון הבימה. בשנת תשל"ג החל לכהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנת תשמ"א ייסד את ישיבת 'אמרי שאול' ע"ש אביו. | |||
כמסורת משפחתו, גם הוא היה מלחין גדול, ומספר ניגוניו נאמד בכאלף. בימים הנוראים נהג לעבר לפני התיבה בכל התפילות ולהלחין בכל שנה 12 ניגונים חדשים. כמו כן היה עובר לפני התיבה בהלל בחגים השונים ומידי פעם מלחין ניגונים חדשים על פרקי ההלל. הוא זכה תבואר "יקיר תל אביב". | |||
נפטר בד' ב[[אייר]] תשמ"ד, ונקבר על יד אביו ב[[הר הזיתים]]. | נפטר בד' ב[[אייר]] תשמ"ד, ונקבר על יד אביו ב[[הר הזיתים]]. | ||
| שורה 8: | שורה 10: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''אמרי אש''' | * '''אמרי אש''' | ||
* '''מור מבשמים'''- קובץ מובחר של ניגוניו. | * '''מור מבשמים'''- קובץ מובחר של ניגוניו שנערך ע"י דניאל פנקוס. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.modzitz.co.il/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&sortBy=4 ניגוניו] באתר לשימור ניגוני מודז'יץ | * [http://www.modzitz.co.il/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&sortBy=4 ניגוניו] באתר לשימור ניגוני מודז'יץ | ||
גרסה מ־12:57, 10 בנובמבר 2013
|
|
רבי שמואל אליהו טאוב היה האדמו"ר השלישי מחסידות מודז'יץ.
תולדות חייו
נולד בלובלין בד' באדר תרס"ה לאביו רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב. התחנך בינקותו אצל סבו רבי ישראל טאוב, מייסד החסידות. עם פטירת סבו בשנת תרפ"א חבר לבית הוריו בראקוב (בה כיהן אביו כרב). בשנת תר"צ הוסמך על ידי רבני ורשה הרב שלמה דוד כהנא ור' צבי יחזקאל מיכלזון, וכן על ידי ר' אברהם ניירמן, אב"ד הנריקוב. הוצעה לו משרת רבנות בסניאטין שבגליציה, אולם הוא לא רצה להתרחק מאביו. נשא את רבקה זלאטה בת ר' חיים משה קאהן מורשה. בשנת תרצ"ה התלווה לאביו בביקורו בארץ ישראל, והשתתפו בהילולת רשב"י בקברו שבמירון, שם פגשו את רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב, הרב אריה צבי פרומר ועוד. הביקור בארץ הותיר בו רושם חזק, והוא סרב לחזור לפולין. בשנת תרצ"ו הגיעו בעקבותיו לארץ אשתו ובנו, והוא ייסד בימ"ד לחסידי מודז'יץ בתל אביב ברחוב לילנבלום, והתמנה בה כרב. בשנת תש"ח עם פטירת אביו התמנה תחתיו כאדמו"ר.בשנת תשט"ז הקים בית מדרש חדש ברחוב דיזנגוף 36. בית מדרש זה נודע עקב הרבים ששחרו לפתחו, והוא נודע במאור פניו ובעצותיו המחכימות. ציבור הצובאים בבית מדרשו נפרס על כל רוחב הרזמים והחוגים ביהדות. החל מחסידיו המובהקים דרך צעירי המזרחי וכלה בשחקני תיאטרון הבימה. בשנת תשל"ג החל לכהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנת תשמ"א ייסד את ישיבת 'אמרי שאול' ע"ש אביו. כמסורת משפחתו, גם הוא היה מלחין גדול, ומספר ניגוניו נאמד בכאלף. בימים הנוראים נהג לעבר לפני התיבה בכל התפילות ולהלחין בכל שנה 12 ניגונים חדשים. כמו כן היה עובר לפני התיבה בהלל בחגים השונים ומידי פעם מלחין ניגונים חדשים על פרקי ההלל. הוא זכה תבואר "יקיר תל אביב".
נפטר בד' באייר תשמ"ד, ונקבר על יד אביו בהר הזיתים.
בנו רבי ישראל דן טאוב כיהן תחתיו כאדמו"ר.
ספריו
- אמרי אש
- מור מבשמים- קובץ מובחר של ניגוניו שנערך ע"י דניאל פנקוס.
קישורים חיצוניים
- ניגוניו באתר לשימור ניגוני מודז'יץ
| הקודם: רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב |
אדמו"רי מודז'יץ | הבא: רבי ישראל דן טאוב |