רבי ישראל הגר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{אדמו"ר |שם=רבי ישראל הגר מויז'ניץ |תואר= |תמונה=200px |כיתוב= |חיבורו העיקרי= ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
|חיבורו העיקרי=
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=ו' ב[[אייר]] תש"ה
|תאריך לידה=ו' ב[[אייר]] תש"ה
|מקום לידה=[[תל אביב]], [[ישראל]]
|מקום לידה=[[תל אביב]]
|תאריך פטירה=
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פטירה=
שורה 28: שורה 28:
|חתימה=
|חתימה=
}}  
}}  
'''הרב ישראל הגר''' מכהן כיום כ[[אדמו"ר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. כמו כן הוא מכהן כחבר [[מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]].
'''רבי ישראל הגר''' הוא ה[[אדמו"ר]] הנוכחי, השישי במספר, מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.  


==תולדותיו==
==תולדותיו==
ר' ישראל נולד בו' ב[[אייר]] תש"ה (19 באפריל 1945) בתל אביב לאביו [[רבי משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בצעירותו הסתופף בצל דודו אביו [[רבי אליעזר הגר]], בעל ה'דמשק אליעזר', שכיהן בזמן הזה כאדמו"ר מויזנ'יץ, ולאחר פטירתו בצל סבו [[רבי חיים מאיר הגר]], בעל ה'אמרי חיים'. בי' ב[[סיון]] תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר נישואיו מונה על ידי סבו, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק. לאחר פטירת סבו, בשנת תשל"ב, מונה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר, המינוי לתפקיד זה שימש כמעיין הסמכה לקראת תפקידו כאדמו"ר הבא.
נולד בו' ב[[אייר]] תש"ה ב[[תל אביב]] לאביו [[רבי משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בצעירותו הסתופף בצל דודו אביו [[רבי אליעזר הגר]], בעל ה'דמשק אליעזר', שכיהן בזמן הזה כאדמו"ר מויזנ'יץ, ולאחר פטירתו בצל סבו [[רבי חיים מאיר הגר]], בעל ה'אמרי חיים'. בי' ב[[סיון]] תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של [[רבי משולם זוסיא טברסקי]], האדמו"ר מ[[חסידות טשרנוביל|טשרנוביל]]. לאחר נישואיו מונה על ידי סבו לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק. לאחר פטירת סבו בשנת תשל"ב, מונה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. בתקופה זו היה נחשב לדמות קרובה ביותר לאביו, והיה מיועד לרשת את כסאו.  


בשנת תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ, ואביו מינה במקומו את אחיו הצעיר, [[הרב מנחם מנדל הגר]], כרב ואחראי על מוסדות החסידות.
בשנת תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ, ואביו מינה במקומו את אחיו הצעיר, [[רבי מנחם מנדל הגר]], כרב ואחראי על מוסדות החסידות. מאז סבל מהתנכלויות, וניסה פעמים רבות להתפייס עם אביו, ללא הועיל. בתקופה זו התקרב לדודו [[רבי מרדכי הגר]], האדמו"ר מוזי'ניץ במונסי. בשנת תש"ס עבר תאונת דרכים קשה, ואביו ביקרו בבית החולים, ומאז החלה התקרבות מחודשת ביניהם. בשנת תשס"ב החזיר אביו את ר' ישראל לתפקידו במקום אחיו ר' מנדל. החלטה זו פילגה את חסידי ויז'ניץ בארץ לשני מחנות, חסידיו של ר' ישראל (רוב החסידים) וחסידיו של ר' מנדל, שייסד בית מדרש נפרד בבני ברק. למעשה, כיהנו שניהם כאדמו"רים, משום שאביהם היה חולה ונבצר ממנו להנהיג את החסידים. בתקופה זו, היתה מתיחות בין שני המחנות סביב המשך ההנהגה וחלוקת הירושה.  


בין השנים תשמ"ד-תשס"ב סבל ר' ישראל מהתנכלויות וניסה כמה פעמים לפייס את אביו,ללא הצלחה. חלק מן התקופה הזו התגורר ר' ישראל אצל דודו [[רבי מרדכי הגר]], האדמו"ר מויז'ניץ מונסי, שהיה גם כן מסוכסך עם ר' יהושע משה. בשנת תש"ס, לאחר שעבר תאונת דרכים קשה ואושפז, ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל את תהליך ההתקרבות המחודש ביניהם.
לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב, הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, החל לכהן באופן רשמי כאדמו"ר בחצר שייסד. במהלך ימי ה"שבעה" בעה החליטו האחים לשים סוף למתיחות, והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים.  
 
בתחילת שנת תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזרת בנו הרב ישראל הגר למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של איש אמונו, הרב חיים משה פלדמן מלונדון. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות‏. רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך בר' מנחם מנדל, שפתח מרכז חסידי נפרד, מחוץ לקריית ויז'ניץ.
 
בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ושימש כסמכות פוליטית מרכזית במקומו של אביו. כמו כן ישב בליל שבת בראש ה"באטע" (טיש ללא אדמו"ר) יחד עם גיסו, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ. בתקופת מחלת אביו שני פלגי החסידות התנכלו זה לזה באלימות פיזית ומילולית והייתה סערה גדולה סביב ירושת אביהם.
 
לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, הוכתר כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. בשבעה החליטו האחים לשים סוף לשנאה ולתככים והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים.
 
מיד לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל רבות לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב היהדות החרדית, בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת ה'תשע"א גישר בין שני גיסיו האדמו"רים מסאטמר ומבעלזא.


בתקפידו כאדמו"ר פועל לצמצום מחלוקות נוספות ביהדות החרדית. בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת תשע"א גישר בין שני גיסיו, האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר]] והאדמו"ר מ[חסידות בעלזא|בעלזא]].


==משפחתו==
==משפחתו==
ילדיו:
ילדיו:


*'''מלכה העניא''', נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי דוד טברסקי - האדמו"ר מסקווירא.
* בתו מלכה העניא- נשואה לאחיינו [[רבי יצחק טברסקי]], האדמו"ר מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]].  
*'''מרים''', נשואה לרב ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בישראל ובנו של [[רבי מרדכי הגר]] - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
* בתו מרים- נשואה לבן דודו ר' ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בישראל ובנו של רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
*'''רעכיל דבורה''', נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק ונכדו של [[רבי משה טייטלבוים]] האדמו"ר מסאטמר בעל 'ברך משה'.
* בתו רעכיל דבורהנשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק ונכדו של [[רבי משה טייטלבוים מסאטמאר]] האדמו"ר מסאטמר בעל 'ברך משה'.
*'''הרב חיים מאיר''' - רב חסידי ויזניץ בניו יורק. חתנו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור. נחשב לממשיכו בשושלת.
* בנו רבי חיים מאיר - רב חסידי ויז'ניץ בניו יורק. חתנו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור. נחשב לממשיכו בשושלת.
*'''יצחק ישעיה''', חתן רבי דב בעריש מדעש ירושלים
* בנו ר' יצחק ישעיה- חתן רבי דב בעריש מ[[חסידות דעעש|דעעש]] בירושלים
*'''ציפורה ברכה''', נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
* בתו ציפרוה ברכה- נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
*'''יעקב מרדכי''', חתן הרב אברהם ברוך רוטנברג ראש כולל "עטרת ישראל" - קוסון
* בנו ר' יעקב מרדכי- חתן הרב אברהם ברוך רוטנברג ראש כולל "עטרת ישראל" - קוסון
*'''יפה שיינדל''', נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.
* בתו יפה שיינדל- נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.
 
{{מיון רגיל:הגר ישראל}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:אדמו"רי ויז'ניץ]]
[[קטגוריה:רבני שכונות בבני ברק]]
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]

גרסה מ־11:06, 24 באפריל 2015

רבי ישראל הגר מויז'ניץ
ViznitzRav.jpg
תאריך לידה ו' באייר תש"ה
מקום לידה תל אביב
חסידות חסידות ויז'ניץ
מקום פעילות בני ברק
מספר בשושלת 6
הקודם רבי משה יהושע הגר
תחילת כהונה תשע"ב
רבותיו רבי חיים מאיר הגר, רבי משה יהושע הגר
בת זוג שרה חנה חיה לבית טברסקי

רבי ישראל הגר הוא האדמו"ר הנוכחי, השישי במספר, מויז'ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדותיו

נולד בו' באייר תש"ה בתל אביב לאביו רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בצעירותו הסתופף בצל דודו אביו רבי אליעזר הגר, בעל ה'דמשק אליעזר', שכיהן בזמן הזה כאדמו"ר מויזנ'יץ, ולאחר פטירתו בצל סבו רבי חיים מאיר הגר, בעל ה'אמרי חיים'. בי' בסיון תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי, האדמו"ר מטשרנוביל. לאחר נישואיו מונה על ידי סבו לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק. לאחר פטירת סבו בשנת תשל"ב, מונה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. בתקופה זו היה נחשב לדמות קרובה ביותר לאביו, והיה מיועד לרשת את כסאו.

בשנת תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ, ואביו מינה במקומו את אחיו הצעיר, רבי מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות. מאז סבל מהתנכלויות, וניסה פעמים רבות להתפייס עם אביו, ללא הועיל. בתקופה זו התקרב לדודו רבי מרדכי הגר, האדמו"ר מוזי'ניץ במונסי. בשנת תש"ס עבר תאונת דרכים קשה, ואביו ביקרו בבית החולים, ומאז החלה התקרבות מחודשת ביניהם. בשנת תשס"ב החזיר אביו את ר' ישראל לתפקידו במקום אחיו ר' מנדל. החלטה זו פילגה את חסידי ויז'ניץ בארץ לשני מחנות, חסידיו של ר' ישראל (רוב החסידים) וחסידיו של ר' מנדל, שייסד בית מדרש נפרד בבני ברק. למעשה, כיהנו שניהם כאדמו"רים, משום שאביהם היה חולה ונבצר ממנו להנהיג את החסידים. בתקופה זו, היתה מתיחות בין שני המחנות סביב המשך ההנהגה וחלוקת הירושה.

לאחר פטירת אביו בשנת תשע"ב, הוכתר לכהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות. אחיו, הרב מנחם מנדל, החל לכהן באופן רשמי כאדמו"ר בחצר שייסד. במהלך ימי ה"שבעה" בעה החליטו האחים לשים סוף למתיחות, והוחלט ששניהם יכהנו כאדמו"רי ויז'ניץ וחלוקת הירושה תתנהל בשווה ע"י בוררים מוסכמים.

בתקפידו כאדמו"ר פועל לצמצום מחלוקות נוספות ביהדות החרדית. בשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. בשנת תשע"א גישר בין שני גיסיו, האדמו"ר מחסידות סאטמר והאדמו"ר מ[חסידות בעלזא|בעלזא]].

משפחתו

ילדיו:

  • בתו מלכה העניא- נשואה לאחיינו רבי יצחק טברסקי, האדמו"ר מסקווירא.
  • בתו מרים- נשואה לבן דודו ר' ברוך שמשון הגר, רב קהילת חסידי ויז'ניץ מונסי בישראל ובנו של רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי.
  • בתו רעכיל דבורה- נשואה לרב חיים צבי מייזליש - ראש ישיבת סאטמאר בבני ברק ונכדו של רבי משה טייטלבוים מסאטמאר האדמו"ר מסאטמר בעל 'ברך משה'.
  • בנו רבי חיים מאיר - רב חסידי ויז'ניץ בניו יורק. חתנו של רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור. נחשב לממשיכו בשושלת.
  • בנו ר' יצחק ישעיה- חתן רבי דב בעריש מדעעש בירושלים
  • בתו ציפרוה ברכה- נשואה לרב נפתלי צבי בן הרב נחום אפרים טייטלבוים - האדמו"ר מוואלאווא.
  • בנו ר' יעקב מרדכי- חתן הרב אברהם ברוך רוטנברג ראש כולל "עטרת ישראל" - קוסון
  • בתו יפה שיינדל- נשואה לרב מנחם מנדל בן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים.