ישיבת שילה: הבדלים בין גרסאות בדף
(שינוי ראש הישיבה כבר משנה שעברה. יש הרבה דברים שצריך לעדכן אך נתחיל לפחות בזה) |
(שנוי הישיבה החל מראש ישיבה חדש ואווירה שונה כפי שניתן לראות במתואר באתר הישיבה המעודכן www.yshilo.co.il בלינק "קצת על הישיבה") |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==לדרכה של ישיבת שילה== | ==לדרכה של ישיבת שילה== | ||
סמוך למקום [[המשכן]], בו שרתה השכינה למעלה משלוש מאות וחמישים שנה, שוכנת ישיבת שילה. הישיבה | סמוך למקום [[המשכן]], בו שרתה השכינה למעלה משלוש מאות וחמישים שנה, שוכנת ישיבת שילה. הישיבה מדגישה את ההעמקה והעמל בפשטי התורה ובחסידות מתוך אמונה שרק שילוב זה מביא את האדם למקום שלם בנפשו. בתחום האמונה נלמדים בישיבה ספרי מחשבה ומוסר, בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה. לאחר הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. | ||
"אין התורה נקנית אלא בחבורה", ואכן קשר מיוחד וחם נרקם בישיבה בין התלמידים והרבנים. האווירה המשפחתית והאהבה השוררים בישיבה הופכת את התורה הנלמדת לתורת חיים. דגש מיוחד ניתן בישיבה ללימוד ולהליכה לאורם של גדולי ה[[חסידות]], מתוך הבנה עמוקה שבדור זה עיקר עבודת ה' מתחילה מנפשו המיוחדת של כל אחד ואחד. הישיבה לומדת ומתוועדת, רבנים ותלמידים, סביב תורתם ומעשיהם, ומבקשים יחד קרבה ודביקות לאבינו שבשמים. | "אין התורה נקנית אלא בחבורה", ואכן קשר מיוחד וחם נרקם בישיבה בין התלמידים והרבנים. האווירה המשפחתית והאהבה השוררים בישיבה הופכת את התורה הנלמדת לתורת חיים. דגש מיוחד ניתן בישיבה ללימוד ולהליכה לאורם של גדולי ה[[חסידות]], מתוך הבנה עמוקה שבדור זה עיקר עבודת ה' מתחילה מנפשו המיוחדת של כל אחד ואחד. הישיבה לומדת ומתוועדת, רבנים ותלמידים, סביב תורתם ומעשיהם, ומבקשים יחד קרבה ודביקות לאבינו שבשמים. | ||
גרסה מ־12:14, 1 ביוני 2015
|
|
ישיבת שילה מתוך אתר Yeshiva ישיבת שילה, היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בישוב שילה (ישוב) בבנימין.בישיבה ניתן למצוא שימת דגש על תורת הרב קוק מחד ועל חסידות. הישיבה הוקמה בשנת תשל"ט (1979), ולומדים בה כ-40 תלמידים.
הסטורית הישיבה
דרוש עדכון
לדרכה של ישיבת שילה
סמוך למקום המשכן, בו שרתה השכינה למעלה משלוש מאות וחמישים שנה, שוכנת ישיבת שילה. הישיבה מדגישה את ההעמקה והעמל בפשטי התורה ובחסידות מתוך אמונה שרק שילוב זה מביא את האדם למקום שלם בנפשו. בתחום האמונה נלמדים בישיבה ספרי מחשבה ומוסר, בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה. לאחר הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. "אין התורה נקנית אלא בחבורה", ואכן קשר מיוחד וחם נרקם בישיבה בין התלמידים והרבנים. האווירה המשפחתית והאהבה השוררים בישיבה הופכת את התורה הנלמדת לתורת חיים. דגש מיוחד ניתן בישיבה ללימוד ולהליכה לאורם של גדולי החסידות, מתוך הבנה עמוקה שבדור זה עיקר עבודת ה' מתחילה מנפשו המיוחדת של כל אחד ואחד. הישיבה לומדת ומתוועדת, רבנים ותלמידים, סביב תורתם ומעשיהם, ומבקשים יחד קרבה ודביקות לאבינו שבשמים.
שיטת הלימוד
סדר בוקר עיון
בבית המדרש בישיבה שוררים יחדיו שני סגנונות לימוד. הכוון הראשון הוא הלימוד העיוני הלמדני, המבקש לחתור לעומק סברת הראשונים והאחרונים, בשכל והגיון. הכוון השני מתמקד במיוחד בגמרא עצמה, ומחפש לחשוף מתוך השקלא ותריא של הסוגיא את עומק המשמעות המוסרית והרוחנית הגנוז בה. רבני ותלמידי הישיבה שונים זה מזה בדרך לימודם, אך כדרכה של תורת ארץ ישראל, מעריכים ומכבדים זה את זה, ומתוך כך מקבלים זה מזה תורה ודעת. "נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה". בשנה זו נלמדת בישיבה בעיון את מסכת שבת.
סדר צהריים עיון - מהגמרא להלכה
מתוך הבנה שלא יכול להיות שתלמיד בישיבה יסיים לימודיו בישיבה, אך יישאר 'עם הארץ' בידיעת ההלכה למעשה, נלמד בישיבה כבר מראשית הדרך הלכה באופן מסודר ומובנה. אולם, הישיבה מאמינה כי לא די לראות את פסקי ההלכה בלבד. ראשית, מפני שקשה מאוד לזכור את ההלכה באופן לימוד כזה, ובעיקר משום שלימוד כזה הוא שטחי, מבלי עיון והעמקה. ועל כן הישיבה פותחת בראשית כל נושא את הסוגיא הנידונה בגמרא, לומדים אותה בעיון, ולאחר מכן עוברים ללימוד מסודר של הטור והבית יוסף. רק לאחר מכן אנו שבים אל השו"ע ונושאי הכלים שמסביבו.לטענת הישיבה לימוד כזה נותן להלכה טעם אחר, טעם של משמעות והבנה, טעם של תורת חיים. בשנה זו הישיבה לומדת להלכה למעשה את איסורי מלאכות שבת.
עיון מחשבה
הכול יודעים כי אמונה לא יכולה להבנות רק מרגש חולף, ואף לא בקריאה של 'ספרי טיול' למיניהם. על האדם ללמוד בעמל ובעיון את ספרי היסוד של גדולי המחשבה, 'מכריכה לכריכה'. כשם שבלימוד גמרא והלכה השיעור בא אחרי עמל ועיון רב בסדרים, כך צריך להיות גם בלימודי אמונה. אשר על כן, נלמדים בישיבה במשך השבוע ספרי מחשבה ומוסר, בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה, ומתוך הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. בשנה זו (תשע"א) הישיבה לומדת בעיון את מסילת ישרים לרמח"ל, וספר התניא לאדמו"ר הזקן.
השירות הצבאי
מסלול ה"הסדר"
רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס לצה"ל במסגרת ה"הסדר" דהיינו מסלול הנמשך (בצבא) כארבע שנים. בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיבה ללמוד במסגרת "תורתו אומנותו", דהיינו לימוד במסגרת דחיית גיוס של ישיבות גבוהות. הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "פ"שילה", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל בצה"ל.
מסלולים נוספים
- כולל: בישיבה כולל בו לומדים כ-15 אברכים המתגוררים בסביבת הישיבה, רובם לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות הראשית לישראל לקראת רבנות ודיינות.
- מכון הוראה: בישיבה מכון הוראה למורים שהוא שלוחה של מכללת ליפשיץ בירושלים, בסיום הלימודים מוענק לתלמידים תואר ראשון בחינוך (B.A)ותעודת הוראה. הישיבה שמה כראש אתגריה, הכשרתם של אנשי חינוך בעלי שיעור-קומה.
מרבני הישיבה
- הרב אביב גמליאל - ראש הישיבה.
- הרב אריה מנדלקורן - ראש כולל ההלכה והוראה בישיבה, רב הישוב אחיה בבנימין.
- הרב אבנר נחושתן - ר"מ בכולל ההלכה, רב היישוב רחלים שבשומרון.
- הרב יאיר פרנק - ר"מ עיון בהלכה, רב הישוב עמונה בבנימין.
- הרב יחיאל בן-נון - רב תנ"ך בישיבה, רב הישוב שילה (ישוב) בבנימין.
- הרב אמנון חדרי - ר"מ בבית הספר הגבוהה לטכנולוגיה מכון לב, בוגר הישיבה.
- הרב יחיאל יעיש - בוגר הישיבה.
- הרב יעקב כהן - בוגר הישיבה.
- הרב נתנאל ברקוביץ.
אוצר הספרים והוצאה לאור
קטורת שילה
מידי כמה שנים מוציא ישיבת שילה ספר ליקוטי מאמרים פרי עיטם של בחורי ורבני הישיבה, בשם "קטורת שילה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
לישיבה אתר אינטרנט, הכוללים בין השאר שיעורי תורה מוקלטים וכתובים: