צמצום (קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לאבי שיטה זו נחשב [[רבי יוסף אירגאס]] (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון)<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=81 ויכוח שני פרק לד והלאה]</ref> מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם [[רבי אברהם אירירא]] (תלמיד [[רבי ישראל סרוג]] תלמיד האר"י) כותב כך<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24997&hilite=1e5c0d17-d381-4a66-b405-7e3c217ea7b9&st=%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8+%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%99&pgnum=75 שער השמים מאמר חמישי פרק יב]</ref>. | לאבי שיטה זו נחשב [[רבי יוסף אירגאס]] (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון)<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=81 ויכוח שני פרק לד והלאה]</ref> מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם [[רבי אברהם אירירא]] (תלמיד [[רבי ישראל סרוג]] תלמיד האר"י) כותב כך<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24997&hilite=1e5c0d17-d381-4a66-b405-7e3c217ea7b9&st=%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8+%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%99&pgnum=75 שער השמים מאמר חמישי פרק יב]</ref>. | ||
תורת [[החסידות]] צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה"<ref> [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%A8_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91 תיקוני זהר קכב ב], שם צא ב', זהר חלק ג (רעיא מהימנא פר' פנחס). וראה ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90_%D7%9B%D7%90 תניא ח"א כה] וב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%90 שער היחוד האמונה פ"א] </ref>. במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת [[חסידות חב"ד]] והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוט. [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] כתב בצורה | תורת [[החסידות]] צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה"<ref> [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%A8_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91 תיקוני זהר קכב ב], שם צא ב', זהר חלק ג (רעיא מהימנא פר' פנחס). וראה ב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90_%D7%9B%D7%90 תניא ח"א כה] וב[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%90 שער היחוד האמונה פ"א] </ref>. במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת [[חסידות חב"ד]] והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוט. [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] כתב בצורה חריפה וקשה מאוד על אלו שהבינו שהצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו... לא בדעת ידברו..."<ref>[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%96 תניא, שער היחוד והאמונה פרק ז]</ref>. כמו כן, גם [[רבי נחמן מברסלב]] בספרו [[ליקוטי מוהר"ן]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=19055&st=%u05E6%u05DE%u05E6%u05D5%u05DD תורה לג] ועוד.</ref>. | ||
גם [[רבי חיים מוולוז'ין]] כותב בספרו [[נפש החיים]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14565&hilite=a35d0aa3-e8a0-4f34-9b06-cd1607f8bb46&st=%d7%a9%d7%a2%d7%a8+%d7%92&pgnum=75 שער ג' פ"ז]</ref>: "וכל ענייני השינויים וחילוק המקומות... משל הם". | גם [[רבי חיים מוולוז'ין]] כותב בספרו [[נפש החיים]]<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14565&hilite=a35d0aa3-e8a0-4f34-9b06-cd1607f8bb46&st=%d7%a9%d7%a2%d7%a8+%d7%92&pgnum=75 שער ג' פ"ז]</ref>: "וכל ענייני השינויים וחילוק המקומות... משל הם". | ||
גרסה מ־21:43, 28 ביוני 2015
|
|
צמצום הוא מושג יסודי בקבלה.
הגדרה
הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים ...והנה אז צמצם את עצמו אין סוף..." [1].
האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?
ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.
צמצום כפשוטו
ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה רבי עמנואל חי ריקי, מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב"[2] הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו" משום שלא יתכן לומר שהבורא מצוי גם בדברים "הגשמיים, השפלים, הבלתי נכבדים ואף הנבזים". כך גם סבר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "שם עולם"[3].
צמצום לא כפשוטו
לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון)[4] מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם רבי אברהם אירירא (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) כותב כך[5].
תורת החסידות צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה"[6]. במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת חסידות חב"ד והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוט. רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בצורה חריפה וקשה מאוד על אלו שהבינו שהצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו... לא בדעת ידברו..."[7]. כמו כן, גם רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן[8].
גם רבי חיים מוולוז'ין כותב בספרו נפש החיים[9]: "וכל ענייני השינויים וחילוק המקומות... משל הם".
שיטת הגר"א
שיטת הגר"א בשאלה זו לא ברורה דיה. מצד אחד, הוא כותב[10]: "ועל כן צמצם רצונו בבריאת העולמות, וזהו הצמצום... ורצונו שנקרא אין סוף, צמצם, שסילק מכל והאציל השגחה פרטית דקה...". מדבריו אלו יש שהבינו כי הוא מפרש את הצצום כפשוטו[11]
אולם, יש הסוברים כי הגר"א גם צידד כי הצמצום אינו כפשוטו, כפי שכותב הרב הנזיר בספרו "קול הנבואה"(דרוש מקור) כי הגר"א כעס על "שנתפרסם דבר זה להמונים"[12] [דרושה הבהרה]. גם תלמידו הגדול רבי חיים מוולוז'ין מתייחס אל הצמצום שלא כפשוטו כנזכר לעיל.
קישורים חיצונים
- 'צמצום' בגישה החב"דית, אתר חב"דפיה.
הערות שוליים
- ↑ עץ חיים שער א ענף ב
- ↑ בית א' חדר א' פרק יב
- ↑ עמ' צג, קיב, קכ, קל ועוד.
- ↑ ויכוח שני פרק לד והלאה
- ↑ שער השמים מאמר חמישי פרק יב
- ↑ תיקוני זהר קכב ב, שם צא ב', זהר חלק ג (רעיא מהימנא פר' פנחס). וראה בתניא ח"א כה ובשער היחוד האמונה פ"א
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פרק ז
- ↑ תורה לג ועוד.
- ↑ שער ג' פ"ז
- ↑ "סוד הצמצום", סוף ספרא דצניעותא
- ↑ ראה בשיעורי הרב יואל כהן על שער היחוד והאמונה (מהדורת 'מעיינותיך') עמ' 266 הערה 123, ושם עמ' 308. כמו כן, ראה ב"רשימות הרב הנזיר" על ספר אורות הקודש (אחדות הכוללת פ"ו).
- ↑ וכן משמע מאיגרותיו, ראה בספר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של הרב צבי אינפלד בהוצאת מוסד הרב קוק בו ניתוח מלא ומעמיק על הסוגיה הזו.