הרב שלמה שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "הרב '''שלמה שפירא''' הוא אב"ד בבית הדין הרבני בנתניה,רב קהילה בפתח תקווה ולשעבר ר"...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שלמה שפירא''' הוא [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[נתניה]],רב קהילה ב[[פתח תקווה]] ולשעבר [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]. מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
הרב '''שלמה שפירא''' הוא [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[נתניה]],רב קהילה ב[[פתח תקווה]] ולשעבר [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]. מתלמידיו המובהקים של[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]].


למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].
למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].


מספר שנים לאחר מכן התמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כ[[אב"ד]] ב[[בית הדין]].
מספר שנים לאחר מכן התמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כ[[אב"ד]] ב[[בית הדין]].


==משפחתו==
==משפחתו==
אביו היה דיין. הרב הוא נכד אחיו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
אביו היה דיין. הרב הוא נכד אחיו של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]].





גרסה מ־23:48, 16 במאי 2016

הרב שלמה שפירא הוא אב"ד בבית הדין הרבני בנתניה,רב קהילה בפתח תקווה ולשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב. מתלמידיו המובהקים שלהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבת מרכז הרב.

מספר שנים לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כאב"ד בבית הדין.

משפחתו

אביו היה דיין. הרב הוא נכד אחיו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.


פסיקותיו הבולטות

  • פסק שהתעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט. עד היום נהגו בתי הדין לחייב גברים בגט בשל התעללות פיסית או מילולית, לעומת זאת כתב הרב: "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט"‏[1].
  • פסק במקרה שהבעל ביקש תביעת גירושין אך האישה סירבה לגט על אף מערכת היחסים המדורדרת. בפסק הדין קבע התנהגות האישה כלפי בעלה, ובפרט תלונות השווא הרבות שהגישה נגדו במשטרה, הן אלימות לכל דבר,תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל ולכן האישה חויבה להתגרש‏[2].
  • פסק במקרה שהבעל בא לביה"ד בעל שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין ואמר שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה,הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל צריך לפרנס את אשתו,ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן,קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, כל עוד לא הוכיח שהוא פטור ממזונותיה מסיבה כלשהי. הרב אף הבהיר שלא ידוע לו על הוראה כזו של גדולי הדור שלפיה האישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד תורה. אמנם הייתה הוראה כזו לאחר השואה מכיוון שעולם התורה נחרב, ואף היום הדבר נעשה במשפחות של אברכים, אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית. מעבר לכך, הרב הזכיר שבני הזוג משתייכים לאחד הפלגים של חסידות אשלג. "כידוע הרב אשלג בנו של בעל הסולם הקפיד שחסידיו יעבדו לפרנסתם, ולא יתפרנסו ממלגת אברך כנהוג אצל חלק מלומדי התורה ואף הבעל שבפנינו עובד לפרנסתו וברור שלגביו אינו נקרא מנהג המדינה"‏[3].


חיבוריו

קישורים חיצוניים