הרב משה אלחרר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 39: | שורה 39: | ||
בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], במסגרת זו ייסד ועומד בראש בית המדרש שערי עוזיאל וחוקר את כתביו והגותו. | בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], במסגרת זו ייסד ועומד בראש בית המדרש שערי עוזיאל וחוקר את כתביו והגותו. | ||
מכהן כחבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל והיה שותף בעשור האחרון להוצאת הספרים משפטי עוזיאל, מכמוני עוזיאל והשופט והמשפט בהוצאה מחודשת עם תיקונים ותוספות {{הערה|[http://haravuziel.org.il/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/ ראה כאן]}}. | מכהן כחבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל והיה שותף בעשור האחרון להוצאת הספרים משפטי עוזיאל, מכמוני עוזיאל והשופט והמשפט בהוצאה מחודשת עם תיקונים ותוספות {{הערה|[http://haravuziel.org.il/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/ ראה כאן]}}. | ||
שורה 53: | שורה 52: | ||
* ''''קוצו של יו"ד'''' - שו"ת{{הערה|ראה דבריו של הרב [[עובדיה יוסף]] ב[[יביע אומר]] ח"ז סי' ו',אותה ' עמ' יז ובשו"ת דברות אליהו ח"ו סי' פז לרב אליהו אברז'ל,ובשמש ומגן לרב [[שלום משאש]] ח"ד שהביאו דבריו}}. | * ''''קוצו של יו"ד'''' - שו"ת{{הערה|ראה דבריו של הרב [[עובדיה יוסף]] ב[[יביע אומר]] ח"ז סי' ו',אותה ' עמ' יז ובשו"ת דברות אליהו ח"ו סי' פז לרב אליהו אברז'ל,ובשמש ומגן לרב [[שלום משאש]] ח"ד שהביאו דבריו}}. | ||
*''''שישה בטלית'''' -מתולדות ה[[תנא]] הקדוש רבי יהודה בר עילאי'''. [[ | *''''שישה בטלית'''' -מתולדות ה[[תנא]] הקדוש רבי יהודה בר עילאי'''. [[ירו��ים]],תשנ"ט,312 עמ'. | ||
*''''ענק התורה, אוהב ציון''''- תולדות חייו של [[הרב משה כלפון הכהן]]. "מעלה - המרכז לציונות דתית", ירושלים תשנ"ז. | *''''ענק התורה, אוהב ציון''''- תולדות חייו של [[הרב משה כלפון הכהן]]. "מעלה - המרכז לציונות דתית", ירושלים תשנ"ז. | ||
שורה 59: | שורה 58: | ||
==דרכו== | ==דרכו== | ||
הרב אלחרר הוא מחוקרי יהדות מרוקו ומנהגיה, כתב מספר ספרים ועשרות מאמרים על מקור המנהגים ושורשם והחילוקים שנתגלעו במהלך השנים. במסגרת עבודתו בולט החקר שלו אודות שיעור כזית, מנהגי | הרב אלחרר הוא מחוקרי יהדות מרוקו ומנהגיה, כתב מספר ספרים ועשרות מאמרים על מקור המנהגים ושורשם והחילוקים שנתגלעו במהלך השנים. במסגרת עבודתו בולט החקר שלו אודות שיעור כזית, מנהגי �גים ביהדות מרוקו ודעת רבני מרוקו בדורות האחרונים ויחסם לציונות ולהקמת המדינה בראייה הלכתית. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־09:39, 14 ביולי 2016
|
הרב משה אלחרר | |
---|---|
תאריך לידה | ב' באב תשכ"ד |
מקום פעילות | שלומי |
השתייכות | ציונות דתית |
נושאים שבהם עסק | הלכה, מנהג, יהודי מרוקו |
תפקידים נוספים | רב מועצה מקומית שלומי |
רבותיו | הרב שלום משאש |
חיבוריו | לכבודה של תורה, שירת הגאולה |
הרב משה מימון אלחרר(נולד ב ב' באב תשכ"ד) הוא רבה של העיירה שלומי, ראש בית המדרש שערי עוזיאל ומעורכי כתבי הרב עוזיאל , מחבר ספרים וחוקר מנהגי יהדות מרוקו. מתלמידיו הבולטים של הרב שלום משאש.בעבר היה רבם של המושבים כלנית,טפחות,וכפר חנניה.
ביוגרפיה
נולד לאביו סלומון שלמה. למד בישיבה התיכונית כפר גנים, ולאחר מכן בישיבת קדומים במשך שש שנים. אחר כך למד שנתיים בישיבת מרכז הרב ומשם עבר לשנתיים נוספות לישיבת צוף דבש בעיר העתיקה שם למד אצל רבו, הרב שלום משאש והרב אליהו אברז'ל. במהלך שנים אלו סיים את מבחני הרבנות וקיבל סמיכה לרבנות מהרב שלום משאש, מהרב מרדכי אליהו, מהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ומהרב עובדיה יוסף.
בשנת תש"נ-תשנ"ה שימש כרב של הישובים והמושבים כלנית, טפחות,וכפר חנניה.
לאחר מכן עבר לצפת ושימש כרב צבאי בגזרת לבנון בדרגת סרן.
בשנת תשנ"ח התמנה לרבה של המועצה המקומית שלומי ומאז מכהן בתפקיד. קודמו בתפקיד היה הרב שמואל אליהו שנתמנה לרבה של העיר צפת מספר שנים קודם לכן.
בנוסף מנהל רשת כשרות הפועלת בעיקר בצפון הארץ.
במשך כעשרים וחמש שנים למד אצל רבו הרב שלום משאש והיה מקורב אליו מאוד עד לפטירתו בשנת תשס"ג. נחשב לאחד מהרבנים הממשיכים את דרכו כיום.
בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, במסגרת זו ייסד ועומד בראש בית המדרש שערי עוזיאל וחוקר את כתביו והגותו.
מכהן כחבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל והיה שותף בעשור האחרון להוצאת הספרים משפטי עוזיאל, מכמוני עוזיאל והשופט והמשפט בהוצאה מחודשת עם תיקונים ותוספות [1].
מתגורר בשלומי ונשוי למילת. לזוג חמישה ילדים.
חיבוריו
- 'לכבודה של תורה'.כתבי יד ,מכתבים מקוריים ודברים בשם אומרם הנוגעים לכבודה של תורה. הספר הוא לכבודו של הרב קוק ובו משיב על דעת המערערים עליו.ירושלים,תשמ"ח,125 עמ'.הספר קיבל את הסכמותיהם של הרב זלמן נחמיה גולדברג,הרב שאר ישוב הכהן, הרב עוזי קלכהיים והרב משה צוריאל.
- 'שירת הגאולה'.לבירור יחסם של חכמי המזרח והמערב לארץ ישראל, למדינת ישראל ויום העצמאות. בהוצאת "כתר מלכות" למחקר והוצאה של כתבי חכמי ספרד.תש"נ.
- 'קוצו של יו"ד' - שו"ת[2].
- 'שישה בטלית' -מתולדות התנא הקדוש רבי יהודה בר עילאי. [[ירו��ים]],תשנ"ט,312 עמ'.
- 'ענק התורה, אוהב ציון'- תולדות חייו של הרב משה כלפון הכהן. "מעלה - המרכז לציונות דתית", ירושלים תשנ"ז.
דרכו
הרב אלחרר הוא מחוקרי יהדות מרוקו ומנהגיה, כתב מספר ספרים ועשרות מאמרים על מקור המנהגים ושורשם והחילוקים שנתגלעו במהלך השנים. במסגרת עבודתו בולט החקר שלו אודות שיעור כזית, מנהגי �גים ביהדות מרוקו ודעת רבני מרוקו בדורות האחרונים ויחסם לציונות ולהקמת המדינה בראייה הלכתית.
קישורים חיצוניים
- מאות שיעורים של הרב אלחרר, ערוץ היוטיוב.
- מאות שיעורים, אתר דרכי אבותינו מן המערב.
- שיעור על הרב כלפון משה הכהן, אתר ערוץ מאיר.
- דעת הגאון רבי משה אלחרר, בהסכמה לרב ליאור עזרן שליט"א, מאמר בעניין מטפחת או כיסוי ראש.
- הרב אלחרר בראיון לרדיו קול חי.
- מי חיבר את ה'תפילה לשלום המדינה'?האם הרב עוזיאל?,מאמר בעיתון הצופה של הרב אלחרר.
- רבה של שלומי: לאסור על המשטרה לדרוש אוטומטית נתיחת גופות, אתר זק"א וערוץ 7.