תתאה גבר: הבדלים בין גרסאות בדף

תתאה גבר (בעברית: התחתון גובר) - קביעה הלכתית לפיה דבר מאכל שנפל לתוך דבר מאכל אחר, ואחד מהם צונן והשני רותח, התחתון גובר על העליון. אם התחתון חם, הוא מחמם את העליון הצונן, ואם התחתון צונן, הוא מצנן את העליון.

קביעה זו היא היפוכה של הקביעה עילאה גבר (בעברית: העליון גובר), שלפיה במצב זה, העליון גובר ומחמם את התחתון. להלכה נפסק "תתאה גבר".

הדין מבואר בעיקר בשולחן ערוך יורה דעה סימן קה סעיף ג

פרטים נוספים

• נפל איסור חם או צונן, לתוך היתר חם, הכל אסור, שהתחתון גובר על העליון, ומחממו, ומבליע העליון בתחתון. כיו"ב, נפל היתר צונן לתוך איסור חם, הכל אסור, שהתחתון גובר על העליון ומחממו, ומבליע בתוכו את טעמו.
• כשנפל חם או צונן לתוך צונן, אין ההיתר נאסר אלא כדי קליפה, אפילו אם האיסור הוא הנופל מלמעלה, והוא חם.

מקרים חריגים שבהם לא אומרים תתאה גבר

• המערה שומן איסור חם לתוך שומן היתר קר, שומן האיסור מחמם את השומן ההיתר וממיסו ומתערב בכולו, ולכן אסור אף שהתחתון קר. (מובא בט"ז סימן קה סק"ו).

תתאה גבר בדבר גוש שנפל לתוך נוזל

תתאה גבר בנוזל שנפל על דבר גוש

• דבר גוש חם, שנפל עליו חלב צונן, אמרינן תתאה גבר, והחלב מתפשט בכולו^[1].
• חלב חם שנפל על בשר צונן, תתאה גבר, ומצננו, ואינו נבלא בו אלא כדי קליפה ^{(דרוש מקור)}.

תתאה גבר בדבר גוש שנפל על דבר גוש

• דבר איסור גושי (חתיכת מאכל) שנפל על גבי דבר היתר גוש שעל גבי האש, אינו אוסר את כולו אלא כדי נטילה שהוא כעובי של רוחב אצבע.

דוגמה לדבר, ירך של בהמה שנצלתה בלי ניקור של גיד הנשה ממנה, או חתיכת איסור שנצלתה עם חתיכת היתר ונגעו זה בזה, צריך להסיר כדי נטילה סביב הגיד, ובדומה לכך, צריך להסיר כדי נטילה מחתיכת ההיתר, במקום שבו נגעה בחתיכת האיסור.

• אמנם, כל זה דווקא בדבר כחוש, שאין בו כוח לפעפע בכל החתיכה אלא בעובי כדי נטילה, אבל בדבר שמן כגון גדי שמן שצלאו בחלבו (- חלב בשני צירה, ראה - חלב (איסור), אפילו בצלייה ולא בבישול, החלב מתפשט בכולו. ולכן אם נפל חם או צונן על חם, תתאה גבר ואם אין שישים בהיתר, הכל אסור. ואם נפל חם על צונן, תתאה גבר והצונן שלמטה מקרר את החם, אלא דאדמיקר ליה בלע כדי קליפה.
• אם הניח גבינה חמה על בשר חם, אוסר רק כדי קליפה (רעק"א קה, סק"י, ומפנה לשו"ע יו"ד סימן צד סעיף ח).

תתאה גבר, נוזל שנפל לתוך נוזל

• בנוזל שנפל לתוך נוזל, לכאורה לא צריך להגיע לבישול כדי ליצור איסור, שהרי האיסור וההיתר מעורבים זה בזה, ועל כן גם אם היו שניהם צוננים צריכים ביטול בשישים כדי להתיר.
• נראה שחלב נוזל, שנפל לתוך רוטב בשר נוזל, תהיה משמעות לדין תתאה גבר, כיון שבבשר בחלב על ידי בישול הופך לאיסור דאורייתא, ובלי בישול אינו אילא מדרבנן, ואם כן, יש משמעות לכך שתתאה גבר כדי ליצור בישול ואיסור דאורייתא. וצ"ע בזה.

תתאה גבר בכלי

• הקביעה 'תתאה גבר' מיושמת לא רק לגבי דברי מאכל, כי אם גם לגבי כלים. לכן, איסור (דבר מאכל) שהניחו בכלי היתר, או היתר (דבר מאכל) שהניחו בכלי איסור, אומרים בזה תתאה גבר.

תתאה גבר בחתיכות איסור והיתר שנמלחו זו עם זו

• כתב בשו"ע (קה, יא) שבמלוח כרותח גם אומרים תתאה גבר, ואם היה ההיתר למטה, ואינו מלוח, והאיסור המלוח למעלה, אינו אוסר אלא כדי קליפה. והרמ"א כתב בשם תוספות, רא"ש, וסמ"ק שבמלוח כרותח אין אומרים תתאה גבר, ואין חילוק אם האיסור המלוח למטה או למעלה, וכתב רמ"א שנוהגים כשיטה זו.

ראה גם

• עילאה גבר
• פעפוע

הערות שוליים