ישיבת כף החיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי וורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | ||
ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]]{{הערה| ממקימי שכונת [[ארזי הבירה]] ב[[ירושלים]] וממקימי ישיבת '''כף החיים'''}} לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי יחידות ב[[צה"ל]] '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}}, ר' [[יצחק לוגאסי]] מ[[ירושלים]], ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים]]{{הערה| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' את ר' [[רוזנר שלמה]] בהנהלת הישיבה יחד עם ר' [[סופר יעקב חיים]]}}, ונינו [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם זקינו מבבל}}, בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום{{הערה|ר' רוזנר ור' סופר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]{{הערה| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]]. | ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]]{{הערה| ממקימי שכונת [[ארזי הבירה]] ב[[ירושלים]] וממקימי ישיבת '''כף החיים'''}} לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי יחידות ב[[צה"ל]] '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}}, ר' [[יצחק לוגאסי]] מ[[ירושלים]], ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים]]{{הערה| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' את ר' [[רוזנר שלמה]] בהנהלת הישיבה יחד עם ר' [[סופר יעקב חיים]]}}, ונינו [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם זקינו מבבל}}, בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום{{הערה|ר' שלמה רוזנר ור' יעקב חיים סופר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]{{הערה| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]]. | ||
==מיקומי הישיבה== | ==מיקומי הישיבה== | ||
גרסה מ־14:53, 21 בפברואר 2019
|
|
ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל
במדינת מרוקו בעיר צפרו (מרוקו) עוד בחיי מחבר הכף החיים רבי יעקב חיים סופר הוקמה ישיבה על שם ספרו בשם ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.
בארץ ישראל בירושלים בשכונת בית וגן נוסדה ישיבת מנורת המאור על שם ספרו של רבי יצחק אבוהב על ידי העסקן ר' יוסף חיים זאדה[1] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי יחידות בצה"ל ישיבת כף החיים נתייסדה והוקמה ביום ז' באדר שנת ה'תשל"ט על ידי: ר' אברהם שולץ מירושלים[2], ר' יצחק לוגאסי מירושלים, ר' שלמה רוזנר מירושלים[3], ונינו ר' יעקב חיים סופר (השני) מירושלים[4], בעצת וברכת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח בהנגב שבדרום[5], ובברכת: הרב יהודה יהושע חיים צדקה מירושלים, הרב עובדיה יוסף מירושלים, והרב בן ציון אבא שאול מירושלים, רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק, ורב אלעזר מנחם מן שך מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה[6], שחיברו רבי יעקב חיים סופר.
מיקומי הישיבה
- תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים.
- לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב שכונת רחובות היא שכונת הבוכרים הרב נעים בן אליהו (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב סלמאן אליהו בעל הספר כרם שלמה (אליהו)).
- לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב מאיר בר-אילן בירושלים.
- לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' משה מורה ורעייתו רינה[7]
- בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב.
המשגיח הוא הרב שלמה פנחס דסקל, מתלמידי המשגיח הרב שלמה וולבה.
מדרשיה לבנות טובות
לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות (Ateret girls) הקיים ברחוב הרב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין אלפר-הלפר.
לקריאה נוספת
- תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ומרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.
- בשנת 2016 ה'תשע"ו יצאה לאור הגדה של פסח פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת ברקוביץ, עם עובדות והנהגות על ידי הרב סילמן נחום מרחובות.
- לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר תולדות כף החיים (History of the Cape of Life) חלק א' לבן נינו ר' אברהם אליעזר סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס וואגשל ביום ח' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע[8].
הערות שוליים
- ↑ ממקימי שכונת ארזי הבירה בירושלים וממקימי ישיבת כף החיים
- ↑ מתלמידי ר' שמחה זיסל ברוידא מראשי ישיבת חברון
- ↑ ראה באתר ישיבת כף החיים במדור המלצות בהמלצת בד"ץ העדה החרדית את ר' רוזנר שלמה בהנהלת הישיבה יחד עם ר' סופר יעקב חיים
- ↑ הקרוי על שם זקינו מבבל
- ↑ ר' שלמה רוזנר ור' יעקב חיים סופר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' נחום לסמן מבני ברק (נפטר י"ב באלול חודש הרחמים והסליחות ה'תשכ"ט) ויבלחט"א ר' יעקב יצחק פרידמן מתפרח
- ↑ חלקית
- ↑ מעדת הפרסים. על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש
- ↑ המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה מעדת הפרסים אברהם אסמעיל-זאדה ודוד אסמעיל-זאדה בעלי חנות גוד ציינג מרח' לבוש מרדכי 6 שכונת גאולה ירושלים