רכוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''בטעמו''' חקר הפרי משה {{מקור|(קניינים לב-א)}} בין שלוש אפשרויות:
'''בטעמו''' חקר הפרי משה {{מקור|(קניינים לב-א)}} בין שלוש אפשרויות:
 
@ מדין משיכה, שהולכת בגללו {{מקור|(רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב)}}, וכן כתבו תוס' {{מקור|(בבא מציעא ח: ד"ה רכוב)}} שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י {{מקור|(בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה)}} שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה.
א) מדין משיכה, שהולכת בגללו {{מקור|(רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב)}}, וכן כתבו תוס' {{מקור|(בבא מציעא ח: ד"ה רכוב)}} שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י {{מקור|(בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה)}} שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה.
@ מדין הוראת בעלות (כחזקה).
 
@ קניין חדש (כיד) {{מקור|(וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה)}}.
ב) מדין הוראת בעלות (כחזקה).
 
ג) קניין חדש (כיד) {{מקור|(וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה)}}.


'''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך [[קניינים#סוגי_הקניינים]] ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה {{מקור|(ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב)}}.
'''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך [[קניינים#סוגי_הקניינים]] ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה {{מקור|(ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב)}}.
שורה 22: שורה 19:


==ראה גם==
==ראה גם==
[[מנהיג]]
* [[מנהיג]]




שורה 28: שורה 25:
<references />
<references />


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:דיני ממונות]]

גרסה מ־17:55, 4 באוגוסט 2008

הגדרה

הקונה רוכב על הבהמה (הסוגיא בבבא מציעא ח:).

מקור וטעם

בטעמו חקר הפרי משה (קניינים לב-א) בין שלוש אפשרויות:

  1. מדין משיכה, שהולכת בגללו (רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב), וכן כתבו תוס' (בבא מציעא ח: ד"ה רכוב) שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י (בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה) שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה.
  2. מדין הוראת בעלות (כחזקה).
  3. קניין חדש (כיד) (וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה).

סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[1]) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה (ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב).

הנכס

הנכסים הנקנים הם בהמה.

פרטי הדין

מקום הקניין - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים (שו"ע קצז-ה). והקצוה"ח (קצז-ב) התקשה בזה, שהרי לשיטתו היא מדין משיכה, ומשיכה לא מועילה ברשות הרבים.

בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה (בבא מציעא ח:).

ראה גם


הערות שוליים

  1. את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים#סוגי_הקניינים ד"ה סוגי הקניינים.