תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
יום [[צום]] החל בי"ג באדר. | [[תענית אסתר]] הוא יום [[צום]] החל בי"ג באדר. צום זה הוא זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה {{#makor-new:אסתר ד טז|תנ"ך-אסתר|ד|טז}}, וזכר לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה. | ||
==רקע== | |||
בי"ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה. | בי"ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה. | ||
דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה | דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה ל[[אחשוורוש]] להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל את אשר שנגזר על היהודים על ידי המן. אסתר מסכימה אמנם לגשת אל המלך, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים" {{#makor-new:אסתר ד טז|תנ"ך-אסתר|ד|טז}}, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד. | ||
לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר. | לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר. | ||
גרסה מ־23:17, 8 במרץ 2020
|
|
תענית אסתר הוא יום צום החל בי"ג באדר. צום זה הוא זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה אסתר ד טז, וזכר לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה.
רקע
בי"ג באדר, בימי מרדכי ואסתר, נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.
דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל את אשר שנגזר על היהודים על ידי המן. אסתר מסכימה אמנם לגשת אל המלך, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים" אסתר ד טז, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.
לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג באדר נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל יום ניקנור המוזכר במגילת תענית, אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר.
מכיון שתענית אסתר אינה מארבעה צומות, ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.
תענית אסתר שחלה בשבת
על אף הכלל אקדומי פורענותא לא מקדמינן הקובע שאין להקדים תעניות העתידות לחול בשבת אלא לאחר אותן לראשון, הגמרא במגילה מגילה ה א קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת מקדימים אותה לחמישי. הריטב"א מגילה ה א מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, המגיד משנה הלכות תעניות ה ה מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר חג הפורים.