בהתחייבות ממון בין אנשים באופן שהתחייבות היא בתנאי כלשהו, עשויה להיות חסרון בהתחייבות מדין אסמכתא. כדי ליצור התחייבות ממון בתנאי ללא חשש אסמכתא המציאו חכמי ספרד דרך שבה ההתחייבות היא ללא תנאי, והתנאי הוא על מחילה הצד שכנגד ההתחייבות. הרמב"ם בהלכות מכירה פרק יא הלכה יח מביא דרך זו: "כשהיו חכמי ספרד רוצים להקנות באסמכתא, כך היו עושין: קונין מזה שהוא חייב לחבירו מאה דינרין, ואחר שחייב עצמו, קונין מבעל חובו שכל זמן שיהיה כך או שיעשה כך הרי החוב זה מחול לו מעכשיו, ואם לא יהיה או לא יעשה הריני תובעו בממון שחייב עצמו בו; ועל דרך זו היינו עושין בכל התנאין שבין אדם לאשתו בשדוכין ובכל הדברים הדומין להם".

דוגמה לנוסח מועיל

דוגמא לניסוח שמועיל לפי תקנת חכמי ספרד:

שטר א; יימסר מיד הקבלן ליד הקונה: "אני פלוני הקבלן, התחייבתי מעכשיו בקניין המועיל לפלוני הקונה סכום של­­­­_____ש"ח".

שטר ב; יימסר באותו מעמד מיד הקונה ליד הקבלן: "אם הקבלן פלוני ימסור את הדירה עד לתאריך _________ הרי החוב של ______ ש"ח שהתחייב לי הקבלן פלוני בתאריך _____________ מחול לו מעכשיו, ואם לא ימסור את הדירה הרי אני תובעו בממון זה שחייב עצמו בו, וקנה ממני הקבלן פלוני על כך בקנין סודר המועיל".

האם צריך קנין סודר על המחילה הכתובה בשטר

מלשון הרמב"ם הנ"ל משמע שדרוש קנין על המחילה. אך, הרמב"ם עצמו מבאר במקום אחר, שאין הקניין על המחילה אלא לרווחא דמילתא, ואינו מעיקר הדין:

רמב"ם יד החזקה - הלכות מכירה פרק ה

(יא) יש דברים הרבה שאינן צריכין קנין ואין לקניין בהם טעם כגון המשחרר את עבדו והמגרש אשתו או עושה שליח או המוסר מודעה או המבטל מודעה או המוחל לחבירו חוב או פקדון שיש לו בידו וכל כיוצא בדברים אלו: (יב) נהגו רוב המקומות להקנות למקצת אלו הדברים או כיוצא באלו ואומרים וקנינו מפלוני שעשה פלוני שליח או שמחל לפלוני חוב שיש לו אצלו או שבטל המודעה שמסר על גט זה וכיוצא באלו אע"פ שאינו צריך: (יג) קנין זה שנהגו להקנות באלו הדברים אינו מועיל כלום אלא להודיע שאינו אומר דברים אלו כמשחק ומהתל אלא שגמר בלבו ואחר כך אמר לפיכך אם אמר בלב שלם אני אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה אין צריך דבר אחר כלל:

ראה גם

• אסמכתא (התחייבות)
• שטר חצי זכר

לקריאה נוספת

• תשלום על איחור במסירת הדירה