כתב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==סוגים של כתבים (פונטים)== | ==סוגים של כתבים (פונטים)== | ||
* '''כתב אשורי:''' [[תמונה:Ashuri.jpg|250px|ימין|ממוזער|כתב סת"ם אשורי לפי מנהג האשכנזים (כתב [[בית יוסף]])]] | * '''כתב אשורי:'''[[תמונה:Ashuri.jpg|250px|ימין|ממוזער|כתב סת"ם אשורי לפי מנהג האשכנזים (כתב [[בית יוסף]])]]אותיות האל"ף בי"ת ב[[לשון הקודש]]. כתב אשורי נקרא גם "כתב [[סת"ם]]".בכתב אשורי שבו ניתנה ה[[תורה]] ושבו כותבים ספרי תורה [[תפילין]] ומזוזות, מצויות כ"ז אותיות: כ"ב אותיות מא' ועד ת' וחמש אותיות סופיות: מנצפ"ך.פרטי הדינים המתייחסים לצורתה של כל אות מהווים מסכת שלמה בזעיר אנפין. ה[[הלכה]] מתייחסת לכל איבריה של האות, תיאור דמותה, יחס הגודל בין האיברים השונים ועוד. כ"ז מסכתות הלכתיות אלו היו במשך כל הדורות [[תורה שבעל פה]]. כל פרטי האותיות שנתקבלו בסיני עברו דור אחר דור מסופר לסופר. על פי קבלה זו נכתבו בכל הדורות ספרי התורה, ה[[תפילין]] והמזוזות. מפאת הגלויות והצרות גברה השכחה בין הסופרים ורבותינו ה[[ראשונים]] כתבו בספריהם את הפרטים שנצרכו לדורם<ref>. דינים שונים של האותיות מובאים בספר יראים, המנהיג, בספר התרומה, באור זרוע, ב[[רמב"ן]] ועוד.</ref>. לאחר מכן נוצר צורך בריכוז כל ההלכות הקשורות לצורת האותיות ונתחברו על ידי רבותינו הראשונים ספרים מיוחדים לנושא זה<ref>. הראשון שריכז את כל הלכות האותיות הוא רבנו אברהם ב"ר משה מזונשייהם תלמיד ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. שם ספרו הוא: "תיקון [[תפילין]]". רבנו אברהם היה "ראש לכל כותבי [[תפילין]] שהיו בדורו ואחריו לא היה כמוהו" - כעדות בעל ה"ברוך שאמר". שני לו היה רבנו שמשון ב"ר אליעזר. בספרו "ברוך שאמר" הוא כתב הגהות, השלמות ודינים מחודשים לספר "תיקון [[תפילין]]". החוט המשולש הוא רבנו יום טוב מיהלהויזן, תלמיד ה"ברוך שאמר" והמרדכי. הוא היה מגדולי מנהיגי יהדות אשכנז בתקופת ה[[רא"ש]]. הוא יגע בנגלה ובנסתר ל"ג שנים כדי ללבן את צורת האותיות על כל פרטיהן. בספרו "אלפא ביתא" (נקרא גם "ברוך שאמר האחרון" או "האשכול") ארבעה חלקים: א. תיאור קצר של האותיות; ב. תיאור מפורט של האותיות עם ראיות וסברות; ג. סוד תמונת הרכבתם עם סוד תבניתם (ביאור ליודעי תורת הסוד); ד. תואר צורתם לפי הספירות עם ביאור שמותם וסידרם (ביאור עמוק בתורת הסוד).</ref>. | ||
אותיות האל"ף בי"ת ב[[לשון הקודש]]. כתב אשורי נקרא גם "כתב [[סת"ם]]".בכתב אשורי שבו ניתנה ה[[תורה]] ושבו כותבים ספרי תורה [[תפילין]] ומזוזות, מצויות כ"ז אותיות: כ"ב אותיות מא' ועד ת' וחמש אותיות סופיות: מנצפ"ך.פרטי הדינים המתייחסים לצורתה של כל אות מהווים מסכת שלמה בזעיר אנפין. ה[[הלכה]] מתייחסת לכל איבריה של האות, תיאור דמותה, יחס הגודל בין האיברים השונים ועוד. כ"ז מסכתות הלכתיות אלו היו במשך כל הדורות [[תורה שבעל פה]]. כל פרטי האותיות שנתקבלו בסיני עברו דור אחר דור מסופר לסופר. על פי קבלה זו נכתבו בכל הדורות ספרי התורה, ה[[תפילין]] והמזוזות. מפאת הגלויות והצרות גברה השכחה בין הסופרים ורבותינו ה[[ראשונים]] כתבו בספריהם את הפרטים שנצרכו לדורם<ref>. דינים שונים של האותיות מובאים בספר יראים, המנהיג, בספר התרומה, באור זרוע, ב[[רמב"ן]] ועוד.</ref>. לאחר מכן נוצר צורך בריכוז כל ההלכות הקשורות לצורת האותיות ונתחברו על ידי רבותינו הראשונים ספרים מיוחדים לנושא זה<ref>. הראשון שריכז את כל הלכות האותיות הוא רבנו אברהם ב"ר משה מזונשייהם תלמיד ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. שם ספרו הוא: "תיקון [[תפילין]]". רבנו אברהם היה "ראש לכל כותבי [[תפילין]] שהיו בדורו ואחריו לא היה כמוהו" - כעדות בעל ה"ברוך שאמר". שני לו היה רבנו שמשון ב"ר אליעזר. בספרו "ברוך שאמר" הוא כתב הגהות, השלמות ודינים מחודשים לספר "תיקון [[תפילין]]". החוט המשולש הוא רבנו יום טוב מיהלהויזן, תלמיד ה"ברוך שאמר" והמרדכי. הוא היה מגדולי מנהיגי יהדות אשכנז בתקופת ה[[רא"ש]]. הוא יגע בנגלה ובנסתר ל"ג שנים כדי ללבן את צורת האותיות על כל פרטיהן. בספרו "אלפא ביתא" (נקרא גם "ברוך שאמר האחרון" או "האשכול") ארבעה חלקים: א. תיאור קצר של האותיות; ב. תיאור מפורט של האותיות עם ראיות וסברות; ג. סוד תמונת הרכבתם עם סוד תבניתם (ביאור ליודעי תורת הסוד); ד. תואר צורתם לפי הספירות עם ביאור שמותם וסידרם (ביאור עמוק בתורת הסוד).</ref>. | |||
* '''כתב פרובינצאל''': הוא כינוי לסוג כתיבה של אותיות עבריות, שנהג בדרום צרפת (פרובנס). הוא דומה דמיון מסויים לכתב אשורי, והוא מה שנהוג כיום לכנות בשם [[כתב רש"י]] כתב זה מוזכר ב[[אבן העזר סימן קכו]]<ref>פתחי תשובה [[אבן העזר סימן קכו]] סק"ג</ref>. | * '''כתב פרובינצאל''': הוא כינוי לסוג כתיבה של אותיות עבריות, שנהג בדרום צרפת (פרובנס). הוא דומה דמיון מסויים לכתב אשורי, והוא מה שנהוג כיום לכנות בשם [[כתב רש"י]] כתב זה מוזכר ב[[אבן העזר סימן קכו]]<ref>פתחי תשובה [[אבן העזר סימן קכו]] סק"ג</ref>. | ||
* '''כתב משיט"א''': כתב הנועד לכתיבה מהירה, דומה למה שמכונה בזמנינו "אותיות כתב" בניגוד ל'כתב אשורי', או 'אותיות דפוס'. כתב משיט"א מוזכר במשנה ברורה על [[אורח חיים סימן תקנד]] בהקשר של כתיבה כאשר היא מותרת ב[[חול המועד]] שגם כאשר מותר לכתוב בחול המועד, יש לכתוב בכתב משיט"א שהוא [[מעשה הדיוט]] ולא בכתב אשורי שהוא [[מעשה אומן]]. <ref>לשון המשנה ברורה או"ח תקנ"ד סק"ז: לעשות במועד - כתב בשערי תשובה נהגו לסדר צרכי רבים בח"ה למנות גבאים ופרנסים. ונ"ל דאם צריך לכתוב בענין זה לא יכתוב כתב אשורית כ"א משיט"א או כתב שלנו דבכתב אשורי שהוא מעשה אומן הלא לא הותר צרכי רבים כ"א כשהוא לצורך הגוף וכנ"ל:</ref> | * '''כתב משיט"א''': כתב הנועד לכתיבה מהירה, דומה למה שמכונה בזמנינו "אותיות כתב" בניגוד ל'כתב אשורי', או 'אותיות דפוס'. כתב משיט"א מוזכר במשנה ברורה על [[אורח חיים סימן תקנד]] בהקשר של כתיבה כאשר היא מותרת ב[[חול המועד]] שגם כאשר מותר לכתוב בחול המועד, יש לכתוב בכתב משיט"א שהוא [[מעשה הדיוט]] ולא בכתב אשורי שהוא [[מעשה אומן]]. <ref>לשון המשנה ברורה או"ח תקנ"ד סק"ז: לעשות במועד - כתב בשערי תשובה נהגו לסדר צרכי רבים בח"ה למנות גבאים ופרנסים. ונ"ל דאם צריך לכתוב בענין זה לא יכתוב כתב אשורית כ"א משיט"א או כתב שלנו דבכתב אשורי שהוא מעשה אומן הלא לא הותר צרכי רבים כ"א כשהוא לצורך הגוף וכנ"ל:</ref> | ||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]] | |||
[[קטגוריה: תורה]] | |||
[[קטגוריה:סת"ם]] | |||
גרסה מ־22:33, 26 במאי 2020
|
|
כתב הוא ביטוי של רעיון מופשט על ידי סימנים גרפיים קבועים מראש על חומר. בדינים רבים יש משמעות לכתב, כמו בכתיבת ספר תורה, תפילין, ומזוזות, גט, מלאכת כותב בשבת, ועוד.
קיימים סוגים רבים של כתב, כגון כתב אשורי הדרוש, לדוגמה, בכתיבת סת"ם; כתב פרובינצאל; כתב משיט"א; כתב וועלי"ש;
מלבד הפונט שבו כותבים, ישנה משמעות גם לאופן יצירת הכתב: לדוגמה, לגבי כמה ענינים יש הבדל בין חק תוכות לבין חק יריכות.
קיימים הלכות וכללים רבים הנוגעים להגדרת כתב כלשהו כנחשב כתב בהקשרים פרטניים הלכתיים.
האם כתיבה נחשבת כדיבור
קיים נידון הלכתי האם מצוות שבדיבור, ניתנות להתקיים על ידי כתיבה; האם כתיבה נחשבת כדיבור.
לדוגמה:
- רעק"א דן האם כתיבה כדיבור לגבי ספירת העומר - האם מי שכותב את מנין הימים בספירת העומר, יוכל לצאת בכך ידי חובת המצווה.
- דוגמה נוספת האם הנשבע בכתב חלה שבועתו?
סוגים של כתבים (פונטים)
- כתב אשורי:אותיות האל"ף בי"ת בלשון הקודש. כתב אשורי נקרא גם "כתב סת"ם".בכתב אשורי שבו ניתנה התורה ושבו כותבים ספרי תורה תפילין ומזוזות, מצויות כ"ז אותיות: כ"ב אותיות מא' ועד ת' וחמש אותיות סופיות: מנצפ"ך.פרטי הדינים המתייחסים לצורתה של כל אות מהווים מסכת שלמה בזעיר אנפין. ההלכה מתייחסת לכל איבריה של האות, תיאור דמותה, יחס הגודל בין האיברים השונים ועוד. כ"ז מסכתות הלכתיות אלו היו במשך כל הדורות תורה שבעל פה. כל פרטי האותיות שנתקבלו בסיני עברו דור אחר דור מסופר לסופר. על פי קבלה זו נכתבו בכל הדורות ספרי התורה, התפילין והמזוזות. מפאת הגלויות והצרות גברה השכחה בין הסופרים ורבותינו הראשונים כתבו בספריהם את הפרטים שנצרכו לדורם[1]. לאחר מכן נוצר צורך בריכוז כל ההלכות הקשורות לצורת האותיות ונתחברו על ידי רבותינו הראשונים ספרים מיוחדים לנושא זה[2].
כתב סת"ם אשורי לפי מנהג האשכנזים (כתב בית יוסף) - כתב פרובינצאל: הוא כינוי לסוג כתיבה של אותיות עבריות, שנהג בדרום צרפת (פרובנס). הוא דומה דמיון מסויים לכתב אשורי, והוא מה שנהוג כיום לכנות בשם כתב רש"י כתב זה מוזכר באבן העזר סימן קכו[3].
- כתב משיט"א: כתב הנועד לכתיבה מהירה, דומה למה שמכונה בזמנינו "אותיות כתב" בניגוד ל'כתב אשורי', או 'אותיות דפוס'. כתב משיט"א מוזכר במשנה ברורה על אורח חיים סימן תקנד בהקשר של כתיבה כאשר היא מותרת בחול המועד שגם כאשר מותר לכתוב בחול המועד, יש לכתוב בכתב משיט"א שהוא מעשה הדיוט ולא בכתב אשורי שהוא מעשה אומן. [4]
ראה עוד
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ . דינים שונים של האותיות מובאים בספר יראים, המנהיג, בספר התרומה, באור זרוע, ברמב"ן ועוד.
- ↑ . הראשון שריכז את כל הלכות האותיות הוא רבנו אברהם ב"ר משה מזונשייהם תלמיד המהר"ם מרוטנבורג. שם ספרו הוא: "תיקון תפילין". רבנו אברהם היה "ראש לכל כותבי תפילין שהיו בדורו ואחריו לא היה כמוהו" - כעדות בעל ה"ברוך שאמר". שני לו היה רבנו שמשון ב"ר אליעזר. בספרו "ברוך שאמר" הוא כתב הגהות, השלמות ודינים מחודשים לספר "תיקון תפילין". החוט המשולש הוא רבנו יום טוב מיהלהויזן, תלמיד ה"ברוך שאמר" והמרדכי. הוא היה מגדולי מנהיגי יהדות אשכנז בתקופת הרא"ש. הוא יגע בנגלה ובנסתר ל"ג שנים כדי ללבן את צורת האותיות על כל פרטיהן. בספרו "אלפא ביתא" (נקרא גם "ברוך שאמר האחרון" או "האשכול") ארבעה חלקים: א. תיאור קצר של האותיות; ב. תיאור מפורט של האותיות עם ראיות וסברות; ג. סוד תמונת הרכבתם עם סוד תבניתם (ביאור ליודעי תורת הסוד); ד. תואר צורתם לפי הספירות עם ביאור שמותם וסידרם (ביאור עמוק בתורת הסוד).
- ↑ פתחי תשובה אבן העזר סימן קכו סק"ג
- ↑ לשון המשנה ברורה או"ח תקנ"ד סק"ז: לעשות במועד - כתב בשערי תשובה נהגו לסדר צרכי רבים בח"ה למנות גבאים ופרנסים. ונ"ל דאם צריך לכתוב בענין זה לא יכתוב כתב אשורית כ"א משיט"א או כתב שלנו דבכתב אשורי שהוא מעשה אומן הלא לא הותר צרכי רבים כ"א כשהוא לצורך הגוף וכנ"ל: