פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמג |שולחן ערוך-אורח חיים-רמג|}}


== הקדמה לסימן ==
<ol>
<li><blockquote><p>מסימן רמג עד סימן רנב, מתבארים דיני אמירה לגוי או הנאה ממעשה שעשה גוי בשבת עבור יהודי. דינים אלו מתבארים בעוד סימנים, כסימן שז, וסימן שכה.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסרו חכמים מיהודי לבקש מגוי שיעשה את מלאכתו בשבת. אף אם הגוי עושה על דעת עצמו את מלאכת היהודי הדבר אסור (משנה בדף קכב.). טעם הדין: יש אומרים שסמכו חכמים על הפסוק &quot;כל מלאכה לא יעשה בהם&quot; (מכילתא). יש שביארו שהגוי שליחו של היהודי [ונראה שהכוונה שאומרים שיש שליחות לגוי לחומרא ונמצא שהיהודי מחלל שבת], ויש שביארו שהחשש הוא שהיהודי יבוא לעשות בעצמו.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>ישנם שלושה סוגי השכרה (משנ&quot;ב):</p></blockquote>
<ol style="list-style-type: decimal;">
<li><blockquote><p>שכירות- השוכר נוטל את כל הרווחים ונותן משהו למשכיר.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אריסות- חולקים ברווחים.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>קבלנות- המשכיר נוטל את כל הרווחים והשוכר מקבל שכר קצוב.</p></blockquote></li></ol>
</li></ol>
'''אריסות או שכירות:''' בשדה מותר. במרחץ אסרו חכמים מפני מראית עין, שיחשדו שהגוי שכיר יום של היהודי. (יש להעיר שמראית עין מותרת מחוץ לתחום. לקמן בסימן רמד).
'''קבלנות:''' במרחץ אסור מעיקר הדין, כיוון שהיהודי מרוויח מכל יום עבודה של הגוי ונמצא משתכר בשבת. אך בשדה מותר (אם הגוי יקבל שכר מהפירות עצמם, שאז אין חשד) (משנ&quot;ב).
<ol start="4">
<li><blockquote><p>אם הדבר ברור שהגוי עושה מלאכת עצמו מותר, (אם רוב אנשי המקום משכירים, או שלא ניכר שהמרחץ של יהודי).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם גוי עושה את מלאכת עצמו מותר שיהודי יהנה ממנה ממילא (סעיף א).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>מותר להשכיר רק בהבלעה ולא לימים יחידים (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה מ־18:01, 22 בדצמבר 2020